לך(!)

אני מאמינה שתזהי אותי. לא יכולה כרגע לכתוב בניק. מסיבות ששמורות לי. ההודעה ששלחת לי כרגע, שברה אותי. השיחה איתך עוד יותר.מזועזעת.סתם כי לא מבינה עד לאין אנשים יכולים לקחת את הדברים. בבקשה אל תעלמי לי..לא להרבה זמן. כולי תקווה שהזמן יעשה את שלו, הדברים ירגעו.ונחזור להיות בקשר.. כמו פעם. את חסרה לי -כבר מעכשיו. מזועזעת עד עמקי נשמתי. על הדברים שנאמרו לך. את יודעת, חשבתי על זה השבוע. חברה שלי עשתה לי קטע, אמרה לי כי היא לא רוצה להשאר בקשר עם אנשים מהעבר.וניתקנו קשר, פתאום היא מתקשרת השבוע, ומצטערת על כך. אני יודעת שהיחסים איתה לא יחזרו לכשהיו. ופתאום את, משום מקום מודיעה לי על זה..סתם.. לא חשוב. חושבת כרגע עליי, אני יודעת! כי זה כואב לי.. במיוחד שאת יודעת.. אבל מצד שני, את לא אשמה . מה אני מאשימה אותך. בקשה לי אלייך- אל תעלמי לי. בבקשה. סליחה שמתפרצת כך לכאן. למקום שהוא לא ממש שלי. זנחתי אותו זמן רב. בבקשה אל תמחקו את ההודעה. בנימה של כאב עצום נפרדת מכן בשבת שלום.. אחזור בקרוב.

תודה על ההבנה חומד , מצטערת שכך התגלגלו העינינים ברגע שהכל ירגע אצור איתך קשר מבטיחה חטולית

כל כך רוצה לקוות שהכל ירגע. מתפללת שלא יהיה גרוע יותר. שלחתי לך מייל. למרות שאמרת שכרגע לא! אבל .. אוף סליחה. מרגישה אשמה.. כנסי ותביני מתעגעת. עכשיו חושבת על הכינוי שבחרתי לי.. "מתחת לאדמה" - ולא סתם יצא לי הכינוי הזה. ממש כך מרגישה. גם בגלל מה שכתבתי לך בSMS על המשפחה שלי, וגם.. זה עכשיו.. אוהבת המון.

לא ממש יודעת במה דברים אמורים... מרגישה הרבה כאב וממליצה על הדברות בהצלחה אידה

כנסי למייל תודה אידה ושבוע טוב חטולית

הלוואי.. כן, יש הרבה כאב בתוך המילים. כרגע על הגל השקט. בתקווה לעבור גם את זה :(