אני כאן ושם מנותקת ושוב חוזרת,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כמו מתוך הבועה שלי דיברתי עם הרכזות שלי שאני צריכה יום חופשי הם שאלו למה אני עם פנים זעופות וזה מה ששבר אותי כי הפנים שלי היו כאובות ואמרתי להם למה בחצי פה תוך כדי בכי פעם ראשונה שבכיתי מולם והם הבינו וקיבלו ורציתי בכלל לעזוב והם לא הסכימו אמרו שזה טוב לי לעבוד ולא להתנתק אז עכשיו פעם בשבוע אני ביום חופשי יודעת שזה יוריד לי מהמשכורת שגם ככה לא גבוהה אבל לא יכולה אחרת זה נותן לי דלק להמשך השבוע אני ממשיכה לנסוע לעבודה לא קל לי לצאת מהבית לפחות יש לי רכזות מקסימות שמאוד תומכות בי דברים חוזרים ועולים גם חדשים תקופה של ערפילים קשה לי להתנהל בחוץ
אחד הילדים נרדם על השולחן בהקראת סיפור,ולקחתי אותו על הידים להעביר אותו לספה הקטנה שיהיה לו נוח ואז קפץ לי פלאש והרגשתי רצון לגונן עליו לשמור עליו שלא יפגעו בו אייך בקלות אפשר לפגוע בתוך השינה וכמה חוסר אונים עמדתי לפרוץ בבכי אבל עצרתי את עצמי שמתי אותו על הספה כיסיתי אותו ויצאתי החוצה הרגשתי בחילה נוראית לא מסוגלת לשתף מה היה הפלאש אבל זה זרק אותי כבר לכל שארית היום
מה שלומך היום? זה נפלא שמצאת מקום עבודה כזה שרגיש ומבין וטוב שיכולת להיות ערה לצורך שלך ולבקש יום חופשי לתדלוקים... דאגת לילד וזה הקפיץ פלש ומחשבות שיכלו לפגוע בילד שישן הדאגה שלך והעבר התערבבו וזה עורר בחילה אבל את יכולה לראןת שאפשר לדאוג גם בלי לפגוע חזקי ואמצי שבת שלום אידה
