~~~
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יש כל כך הרבה דברים שאני לא מרשה לעצמי להגיד או לכתוב. אבל זה לא מונע ממני לחשוב אותם. וזה מתסכל. בכלל לאחרונה אני מרשה לעצמי להגיד פחות ופחות. וגם אם כבר אומרת משהו בסוף מתחרטת על כך שאמרתי. מרגישה שמתלוננת יותר מדי. מרגישה כמו ילדה מפונקת ועצלנית. כל דבר, אפילו הכי קטן, קשה לי. כל הזמן עייפה. שונאת את עצמי! שונאת ממש!!! כועסת על עצמי כל כך!!! וגם עכשיו מצנזרת כל מילה כותבת ואח"כ מוחכת חצי ממה שכתבתי עד שכבר הרשתי לעצמי לכתוב משהו...
שחף יקרה תני לעצמך יותר קרדיט על כל שאת עושה וגם מה שאת לא עושה נסי לקבל כל דבר באהבה להבין שאין מושלם יש שחור ולבן וגם המון צבעים באמצע, נראה מדברייך שאת זקוקה לעשיה ויתכן שהיא יכולה לעזור לך נסי להתחיל בקטנה הצבי לך מטרה קטנה ברת ביצוע , לכל יום מטרות שיגרמו לך להרגיש טוב מחזקת חג שמח אידה
אני לא זקוקה לעשייה כלומר, יש לי מספיק עשייה בזמן האחרון מה שמתסכל זה שכל דבר קשה לי ולא זה שאני לא עושה אני עושה למרות שקשה
