###
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נשמתי כואבת ,אין לי כח אני מרגישה לפעמים כאילו זו רק אני מול כולם. רק אני חושבת שזה נורא מה שקרה לי כולם חושבים שיעבור רק אני חושבת שמערכת יחסים צריכה להתבסס על אמון ואינטימיות וכולם חושבים שאם כבר סבלת עד עכשיו אז בטח התרגלת רק אני חושבת שאני משתדלת למען ילדי וכולם לא ממש בטוחים שכך. אין לי כח אני מפסיקה את הטיפול עכשיו כי הבן הקטן שלי זקוק לטיפול רגשי, לדעתי די דחוף. בגדול זה בסדר לי כי ככה לפחות אהיה רגועה שהוא מטופל והוא בסדר המטפלת שלי תטפל בו עכשיו ,כל שלפחות אדע שהוא נמצא בידיים הכי טובות שיכולות להיות . הייתי רוצה להמשיך לכתוב ,אבל הדמעות ..... אני לבדי כך הייתי וכנראה כך אשאר רות
רות יקרה תחושת הלבד היא קשה וכואבת... ורק את יכולה לדעת ולהרגיש כמה קשה...ולא כל כך מהר עובר... אני מאמינה שעם הכוחות , עבודה קשה, העקשנות וההתמדה שלך תוכלי יום אחד לחיות עם הטראומה שעברת... ולהרגיש אחרת.. אבל למרבה הצער זה זמן, ועבודה קשה את אמא נהדרת...מוכנה להקריב את עצמך למען בנך... אבל אל תזניחי את עצמך, את ההשקעה בך תיהיה גם עבורו!! מחזקת אותך ובהצלחה אידה
