*****

מרגישה שלכולם נגמרו הכוחות ממני אין לי כח להחזיק ,לא יכולה לדבר עם אף אחד ,מרגישה שלא ממש מבינים או שכבר קצת נמאס ובצדק!! אחרי תקופה ארוכה שוב בולמוסים מטורפים שוב מול האסלה לא מצליחה להתנקות שוב לא מצליחה להביא את עצמי לעשות משהו מועיל אני כזו חסרת תועלת לפעמים למה הדברים לא יכולים להיות פשוטים יותר ואולי הם באמת פשוטים וזו אני כמו תמיד מסבכת הכל אין לי כח רוצה שמישהו יחזיק לי את היד וגם זה מסובך רות

מבין אותך גם אני מרגיש כמוך ודי נמאס לבכות וכל הזמן לזעוק מתוך כאב ולהתפלל שמישו ישים לב שאנחנו בכלל קימים ,הייתי מעדיף שיהיו לי חיים משלי ולא לחפש פירגון או תמיכה או בכלל שמישו יבין את הכאב ,לקום בבוקר לחיות את החיים ללא סף רגשות גבוה במיוחד ופשוט לחיות ולפסיק להתנצל לכל העולם ,אבל הפחדים מניעים אותי ,יש בכלל קלישאה חדשה בעולם שאומרים מה שצריך לקרות יקרה זה נכון לאנשים שלא חיים על בסיס של פחד זה נכון לאנשים שהאל אהב אותם ולא די התיעפתי כבר מעצמי מהפילוסופיה הדפוקה שלי ,רות אני מאחל שלא תצטרכי אף אחד ושהיה לך כוחות שפשוט תחי את החיים אמןןןןןןןןןןןןןן.

רות יקרה נשמע שאת בנפילה אחרי תקופה ארוכה שהיתה יותר טובה?.... אל תחמירי עם עצמך נפילות הן חלק מהחיים וקיימות אצל כולנו החיים אף פעם לא הולכים בקו ישר מותר ליפול מדי פעם אי אפשר להישאר למעלה בלי הפסקה כי זה דורש יותר מדי אנרגיות תזכרי שהעליה תגיע שוב ברגע שתהיי מוכנה לכך ברגע שתצברי מספיק כוחות על מנת למשוך את עצמך כלפי מעלה המטפלת שלי אמרה לי פעם שכשאני בנפילה אני צוברת את הכוחות על מנת לעלות וזה מרגיש לי מאוד נכון אני מאמינה שגם התחושות שלך לגבי היחס של הסובבים כלפייך נובעות מהמצב הרגשי העדין שלך ברגע שתתחילי להרגיש טוב יותר עם עצמך תראי את הכל באור חיובי יותר מחזיקה את ידך בעדינות וברכות שחף

רות שמרי על עצמך... נסי להוציא מעצמך את הדברים בדרכים אחרות שלא מזיקות לך... לא בטוחה שלסביבה נמעס... אולי כך את מרגישהת כלפי עצמך... ואת הראשונה שצריכה להיות סבלנית ומקבלת... זה בסדר להרגיש את כל מה שאת מרגישה... כל תערובת הרגשות והבלבול רק קבלי זאת את עצמך אחרים יגיבו בהתאם אידה