לאידה

אולי לא כל כך מבינה את ההגדרה של פורום תמיכה, הרי גם פורום פסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה הם תמיכתיים לא ? אבל יש שם אבא או אמא שמנחים ושומרים שכל אחד יקבל יחס ומענה. לי (כמו לדמעה) מאד קשה עם זה שמתעלמים ממני, במיוחד שבחיים זה יחס שאני מקבלת הרבה פעמים אז גם כאן? כתבתי כמה פעמים וכן, גם אלייך אישית ,אבל לא זכיתי למענה, אז לאיזו מסקנה , צריכה להגיע? זה בכלל לא נעים! יש איזו הרגשה שרק לחדשים שנכנסים לפה , מגיבים ואח"כ אפשר לכתוב אבל לא בהכרח לקבל תגובות. מבינה שמשתתפי/ות הפורום - כל אחד שקוע בבעיותיו . אבל חושבת שמנהלת הפורום אמורה להתייחס, במיוחד אם אף אחד לא הגיב. סליחה (הכל נובע מכך שתגובותייך בעלות חשיבות, שאולי אין לך מושג עד כמה..)

לטל נתת לי להרגיש הכי רע גם ככה הנפש המגיעלה שלי לא יציבה וגם עכשיו אני מצטער שאני כותב את זה וכמו כל דבר בחיים בגלל שאני מרגיש אפס ואולי מתחת לזה אני חושב אולי אני יפגע בך אבל אני היחיד שפורום הזה שחדש פה ,וישר עם רגשי הנחיתות שלי אני חושב שזה אני ,נכוןאין לי הכוחות כמו תור לעזור ולתמוך ולפעמים אני חושב רק על עצמי ולבוא לפורום ולשפוך את כל הרפש שיש בנפש זה מה שקורה שמגיל 6 אני חי לבד ושוב כלפי חוץ אני לא נראה אדם בודד או שלא כי תמיד הולך איתי צל כבד והרגשה כבדה כזאת עם שנאה עצמית שאין כוח כבר לסחוב ,וטל אני זוכר אותך לטובה מתגובות קודמות ואני לא שופט חלילה אותך פשוט נמאס לי מהכל ,אתה כל יום קם בבוקר ואתה אומר לעצמך יום חדש היום לאנשים כמוני חסרי כוחות נפש לעולם יום חדש לא יפתיע לטובה גם אם אני ימצא אהבה אני ישאר משותק ויתנהג כמו מטוטמם שיבריחו ממני מהר כי ככה זה שמתקרבים אני מפחד ולא יודע מה לעשות , נגמר עוד יום ומה חדש כלום תיסכול עצבות ובדידות מתוך בחירה ,טל סליחה והמון אהבה נפשית ממני .

טל יקרה אני מצטערת שכך את מרגישה, את אכן צודקת וגם אני מרגישה שאולי אני רוצה צריכה להיות כאן 24 שעות...או כל יום, אולם הדבר אינו אפשרי מבחינתי, אני לא מכירה את הפורומים שאת מציינת , אבל אני לא בטוחה אם הם פועלים על אותה המתכונת של קבוצת תמיכה, הפורום הזה עובד דיי הרבה שנים, יש תקופות שאני זמינה יותר ופחות, האופציה לבחור בסגירת הפורום עלתה אצלי וירדה מהפרק לבקשת המשתתפים כאן, אני לא מכירה את הפורומים שציינת וכיצד הם פועלים, הפורום כאן ברובו אינו עובד על שאלה ותשובה , אלה על תמיכה, ויש כאן בהחלט קבוצת תמיכה, מבחנתי יש כאן משמעות מרובה להשתתפות ולתגובות שלכן כאן בפורום, איני חושבת שיש כאן מישהו חדש בפורום שלא קיבל את ברכתי ותשובתי בכניסה לפורום, או חלילה זכה להתעלמות! אך גם לכן יש אחריות לקיום הפורום ותמיכה אחת בשנייה...לא פעם הרבה יותר חשובה מהתגובה שלי, שוב מצטערת על הרגשתך...לא יכולה להבטיח שאוכל להיות ולהגיב יותר מכך. מקווה לראותך כאן כחלק פעיל , את מאוד חשובה ויקרה כאן בפורום! אידה

אני משאירה לך ולטל כמה טיפים חזקים שישפרו את המחשבה שלכם 1. להיות חזק פרושו גם לגלות חולשה וליפול מידי פעם 2. לא צריך להיות כמו אף אחד אתם חשובים ונהדרים כמו שאתם !!!!!! 3.חשיבה חיובית אפילו שזה לא תמיד קל ולא תמיד נראה טוב אבל צריך לקחת מהרע ולקוות לטוב בסופו של עניין הכל מסתדר כמו שצריך יש אמונה מעל הכל אף אחד לא ייקח ממני את האמונה שלי זה אף אחד לא יקבל

היי טלוש מצד אחד אני מאוד מבינה את הצורך בתגובות של "אמא" של הפורום אבל מצד שני אני גם יודעת כמה זמן וכוחות זה גוזל להגיב לכולם וכל הזמן להיות עם היד על הדופק ובטח שלא להגיב כל יום לכולם אני יכולתי לעשות את זה למשך תקופה מאוד מסויימת ומוגבלת אבל לי אין כל כך חיים מעבר ללימודים ועבודה אז כשאני רוצה לברוח מהבעיות של עצמי אני מעסיקה את עצמי בדברים אחרים וכמו שכרגע אני שקועה לרוב מול הטלוויזיה לפני חודשיים הייתי שקועה בפורום אבל כשלבן אדם יש גם משפחה זה לא דבר שהוא אפשרי, בעיני לכן חשוב שהאחריות בתמיכה תהיה על משתתפי הפורום ושמנהלת הפורום תהיה כאן מתי שזה מתאפשר לה במינונים שאפשריים עבורה הבעיה מתחילה כשאף אחד לא מוכן לקחת על עצמו את האחריות במקום שכולם ירגישו אחראיים

אני מתנצלת אבל כשאני כאן אני כאן פול טורבו כרגע מצטערת