בעקבות ההודעה של גל..

לא שהיא גרמה לי לט' אלא גם אני במצב די דומה! רק מנסה להכחיש.. ערפל ומועקה. ואצלי זה בא מכוון העבודה החדשה... ובכן- זו עבודה לא פשוטה בכלל! מצריכה המון הבנה, ידע אפילו נאמר לי שתקופת ההכשרה מצריכה לפחות חצי שנה. סתם אמרו לי את זה.. עבר רק שבוע וכבר זהו- נגמרו ההסברים עכשיו תתחילי לעבוד.. ואני גם באתי כדף חלק. לגמרי חסרת נסיון בתחום. וגם אמרתי את זה בראיון. נאמר לי- שהם מוכנים ללמד. אבל, בפועל אין להם זמן ללמד כמו שהבטיחו. אני רק שבוע שם וכבר פונים אליי כותיקה. זו מח' תפעול אין שם זמן לאף אחד ללמד! רק ככה על קצה המזלג... צריכים להמשיך הלאה. זו שהייתה לפני הועזבה. והיא ידעה את התפקיד הכי טוב. חבריה למח' לא בדיוק יודעים איך היא טיפלה. ומאז המקום נשאר ריק עד שהגעתי אני ועכשיו אני צריכה למלא את תפקידה ואני כולה שבוע בעבודה וכבר מפנים אליי בעיות מפעלתיות לא פשוטות.. אין לי כ"כ מושג איך לטפל בהם כי החפיפה שלי כמעט ולא נעשתה. רק פה ושם הסברים קטנים. אני צריכה למעשה להבין הכל בעצמי ע"י שאלות. נתחיל מזה שמפנים אליי מליון אי-מיילים שאני לא ממש מבינה את תוכנם. ולא שיש לי בעיה עם אנגלית, רק אני לא מבינה! אני מנסה לנחש מה המשמעות.. בינתיים עוד לא עשיתי איזה טעות קריטית. אני מנסה לשרוד את היום וכל יום אומרת- זהו היום אני עפה, מה אני צריכה את זה. את הניחושים הללו. את הפחד שפונים אליי לקבל תשובות. והם פונים אליי כי אמרו להם שמעכשיו אני מטפלת. ראש המחלקה אמור להצמיד אותי אליו לפחות שבועיים, שנטפל יחד באימיילים ואח"כ אני לבד יבין מה עושים. אבל הוא כל היום עסוק מחלק לי הוראות תעשי את זה, תטפלי בזה.. כל דבר תפנו ל... ואני שוברת את הראש.. אוספת פירורי מידע מכאן ומשם.. הכי מצחיק שהיום אחת הבחורות בתפקיד אחר הלכה היום מוקדם והמנהל הורה לי לטפל באי מייל אחד שלה אין לי בכלל מושג קלוש מה היא עושה ואיך!! אז השארתי את זה ככה שהיא תבוא ותטפל בזה. לא מספיק שאני לא יודעת את התפקיד שלי איך אני בכלל יכולה לגבות משהי ותיקה?!? זו שחפפה אותי ביום הראשון- מסתבר שהיא בכלל מנהלת הת"פי וזה לא מכבודה ותפקידה ללמד נושאים שלא היו בכלל בתחומה. התפקיד שלה הוא לבנות מע' ולפקח על המחלקה. מצד אחד- בעלי הבית חושבים שהם מלמדים אותי ומצד שני הם מסרבים "בעקיפין" ע"י כך שהם כל הזמן עסוקים ואין את מי לשאול שאלות. ואנ ככה תלויה באויר.. נראה מה יהיה מחר בבוקר אם קיבלתי בכלל תשובות מחו"ל כי הבעלת בית "מחכה לי עם חבל תלייה" והיא מאוד קפדנית ורוצה תשובות בזמן. לגבי בעיות . יש לציין שלא הכל אני לא מבינה. כרגע אני רק לומדת סאפ (כמעט לבד..) אף פעם לא עבדתי עם זה.. כרגע אני מוציאה נתונים, משווה, שולחת דוחות וכאלה. אב בעיות עמוקות יותר שמצריכות הבנה כוללת של כל התמונה קשות לי כרגע. האסימון עוד לא נפל. ובעלת הבית- מצחיקה- אמרה שזהו שבוע זה כבר מספיק! עכשיו אני צריכה לעשות הכל. למרות שבחוזה כתוב בפרוש שאני במשרת אימונים שאני רק אמורה ללמוד ולקבל הכשרות וכמובן שאקבל בהתאם. לא יודעת. מצד שני אני מאוד אוהבת אתגרים קשים לפיצוח ולכן אני עוד שם. לא מוותרת בקלות. האם אני עושה טעות? האם עליי לעוף משם ודי?

סמויה, אני חושבת שכדאי לך לדבר איתם ולשים להם את כל התמונה מול העינים. להבהיר את הדברים באופן שלא משתמע לשתי פנים. שאת בתקופת הכשרה ושנותנים לך משימות שאת לא יודעת עדין מה לעשות איתם. לא חושבת שכדאי לוותר בלי לדבר על הדברים, כלומר לבקש פגישה מיוחדת עם הבכיר ולהבהיר לו את הדברים בהתאם למה שכתוב בחוזה, ולדרוש תיאום ציפיות ברור. אחרי שיחה כזו תוכלי להחליט באמת אם מתאים לך להשאר שם בהתאם לתגובה שלהם. לנטוש לא עושה הרגשה טובה- כך לפחות מניסיוני.

"מנהל" מטומטם! הוא לא ממש מנהל אלא מעין ראש צוות וכולנו אמורים לעבוד יחד..אני כבר לא סובלת אותו! אנחנו אמורים לעבוד יחד, יד ביד ולטפל בכל הנושאים יחד עד סוף היום. בפועל זה לא קורה. הוא לא רוצה ללמד אותי!אין לו זמן, בקיצור אני אוויר בשבילו.. ולא מספיק שהוא לא עוזר לי במאום הוא גם מפריע לי באמצע- תשלחי לי תפקס הזה, תקלידי לי את האי-מייל הזה... אז התלוננתי בפני המהנדסת שאי אפשר להמשיך ככה, שאני לא באתי לכאן כדי להיות העזרת האישית של האידיוט הזה (ככה אמרתי, אני לא מתביישת!) שהוא אמור ללמד אותי ולעזור לי ואם הוא רוצה שאלמד לבד- אז שיילך לחפש תחברים שלו שישלחו במקומו פקסים. למה מה קרה שאני אהיה נחמדה ויעזור לו בעוד הוא מתחמק מלעזור לי בכל הנושאים! הבעיה היא שאני בחורה ממושמעת ולא אוהבת לא! בגלל זה אני נחמדה. אבל זה עד יום ראשון- ניתן להם להכיר גם צדדים אחרים של סמויה... המהנדסת הבינה אותי וביום א' מתוככננת ישיבה ואני לא מתביישת מהם, אני הולכת לתת להם בראש ולהגיד למנוול הזה דברים נוקבים ואם לא מתאים לו, אז שלום ולא להתראות. יש עוד מקומות עבודה שלא נדבר על זה שאני סתם חיפשתי עבודה רק בשביל לצאת מהבית וללמוד קצת ותו לא!האמת, הטיפוס הזה אידיוט מפגר, אני לא רואה איך אני הולכת לעבוד איתו בכלל. סתם מטומטם. תמיד שהוא מאחורי ורוצה שאני ייעשה משו הוא חייב להגניב איזה טפיחה על השכם לאות חיבה וזה כל- כך מיותר בא לי להעיף לו סטירה מצלצלת. אני לא אומרת שיש כאן הטרדה מינית אבל בכל זאת, הנגיעות הללו מיותרות בהחלט. בקיצור, רק הוא האידיוט היחיד בעבודה. כולם שם אנשים מקסימים וטובים אבל אני לא יכולה לסבול את זה שאני אמורה לעבוד איתו ישיר. אני ייקום ויילך.. נראה מה יהיה אחרי הישיבה. המהנדסת- בחורה מקסימה מאחורי לגמריי. ובכל זאת, אסור לי להסתמך על גב של אף אחד עליי לדאוג לעצמי ולהציב גבולות. פעם אחת היא תעזור לי אבל אם אניי אהיה תלותית בה זה ייעייף אותה מהר מאוד... זה המבחן שלי- עליי להיות חזקה ולצאת מהמופנמות והביישנות שלי. ולהגיד את הדבים שלי ברור וחזק!