ערב חג
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יום חמישי ,שקט בלתי מוסבר רוגע כזה ,מחליטה לעשות שינוי לצבוע להסתפר להראות ולהרגיש טוב ,כולי מלאה בעשייה מכינה אופה מבשלת והכי חשוב מחייכת. כולנו נוסעים לדודתי עד כאן הכל נפלא כולם מחמיאים לי על התסרוקת החדשה כמתיישבים לאכול דודי (בעלה של אחות אימי) נזכר פתאום ואומר אני זוכר כשניכנסתי למשפחה את הייתי הבובה של כולם ניהלת את הבית היית ילדה בן אבל מפונקת כולם קירקרו סביבך ,הסתכלתי עליו ועל אימי ולא הוצאתי מילה כולם דיברו מסביב לשולחן והעלו זיכרונות מטומטמים ואז דודי הוסיף ואמר כשהיא (אני) התבגרה הכל התהפך ,למה שלומך? היא לא היתה עונה ושוב הסתכלתי על אימי והרגשתי שהיא יודעת והרגשתי שגם לה עולים דברים והרגלים שלי כאבו ובקושי קמתי נכנסתי לשירותים והתאפקתי לא לבכות התחשק לי לצאת ולצעוק אז איך איך לא אמרתם כלום איך לא ראיתם כזה שינוי בילדה בת 10 איך???? יצאתי החוצה ישבתי שם והם המשיכו לנושא אחר, הם דיברו על בריכות שחיה בקיץ ושוב שמי עלה ואמא שלי סיפרה שאני ידעתי לשחות מצויין ותמיד הייתי נכנסת עם אבי לעמוקים והייתי כזו אמיצה ואני לא זוכרת כלום ממש כלום ,היום לבריכה אני לא נכנסת אני פוחדת אני מרגישה שאין לי אויר שם ואני מאבדת שליטה. לא נרדמתי באותו לילה רציתי שמישהו יהיה לידי יתן לי יד ויזכיר לי שהכל עבר ולא יקרה שוב שיחבק אותי ואת הילדה הקטנה שהשתתקה בגיל 10 ואף אחד לא שם לב אליה רציתי ורציתי ורציתי וביום למחרת שלחתי למטפלת שלי הודעות והיא לא הגיבה בטח גם היא שונאת אותי עכשיו אוףףף אין לי כח
בטח שהיא לא שונאת.... את גם יודעת זאת ואם לא תשאלי...שתפי ברגשותייך. מצטערת על החג שהעלה והציף כל כך הרבה דברים קשים טריגרים... שנשאר לבד עם כל מה שעלה... אך את מרגישה היום? אידה
