רציתי לומר לאידה תודה!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
על המזל-טוב לגבי העבודה החדשה. אבל, בגדול אני מאוד מאוד חסרת ביטחון.. למרות השמחה והכל. מלאת חששות דווקא היום חשבתי לוותר מראש ולבטל הכל. אבל החלטתי ב"ז להגיע מחר כי התחייבתי. המשרה נראית לי תובענית מידי משרה מלאה. וגם אני חסרת נסיון. ו..בחצי שנה הראשונה ישלמו לי בהתאם לכך. פתאום לעזוב את הבית והילדים. בשביל?? אני לא צריכה לפרנס. העבודה היא סתם מן השלמה קטנה בשבילי. כי אחרי כל ההורדות, הצהרונים, הבייביסיטרים לא יישאר לי הרבה. גם במקום הקודם היה אותו הדבר למרות שהמשכורת הייתה גבוהה בהרבה. בכ"ז היו לי יותר הוצ' סביב העבודה בגלל המרחק. יותר דלק, נסיעות ועוד..וכאן העבודה קרובה לבית וזה יתרון. ועכשיו אני חושבת אולי זה מיותר, למה לי להתאמץ לשים את הילדים בצהרונית. אני הולכת בלב כבד. רגשות לא טובים. ובכל זאת, אני מוכנה לנסות ליום אחד. לא נראה לי פתאום. למה הייתי צריכה לקפוץ על ההצעה הראשונה שנתנו לי במקום לבדוק עוד מקומות. אגב, גם לחץ חברתי/משפחתי תרם לזה לא מכוון בעלי. יותר אמא שלי לוחצת ואומרת שאישה צריכה לצאת לעבוד. מה יש לעשות כל היום בבית. צריך לצאת ללמוד, להתפתח. לא יודעת. אני ילך מחר כרגיל ואם משהו לא ייראה לי אני עפה משם. לעזאזל מה אני פקינג רוצה מעצמי?! מצטערת להרוס לכולן את הקולולו מהשרשור הקודם. מקווה שתתמכו בי בכל החלטה ושלא אאכזב אתכן. אחרי שהכרזתי ככה על הצלחה... פתאום נפילה...
את קול החרדה מדבר מתוך גרונך וגם אני חווה אותה עכשיו. אני עוברת בדיוק את אותו הדבר. הפחד מהנפילה או מעונש על כך שקיבלנו משהו טוב כל כך מוכר ותופס אותנו דוקא אחרי ההצלחה. החוסר ביטחון כל כך טבעי וגם החששות לפני עבודה חדשה. זה בסדר סמויה. מותר לפחד. מותר גם לנסות ואחרי שבוע להתחרט. אבל לפחות תני לעצמך את הצ'אנס שכן יהיה לך טוב ותרגישי סיפוק מהעשייה ומהעובדה שאת מרויחה כסף ומכניסה כסף הביתה. תהיי רכה עם עצמך. לא קרה כלום. הכל בסדר. את פוחדת לאכזב וגם אני מרגישה כך. כל כך התלהבו מאיתנו והיינו בהיי ושמחנו ועכשיו צריך לספק את הסחורה... להצדיק את הציפיות וזה לא קל. אבל אני בטוחה שיש לנו מה להציע. נסי לחשוב חיובי. תני לעצמך הזדמנות. שלך מאי
ברור שיהיו חששות.... אני מבינה את החשש להפסיד את החופש שיש לך עכשיו וגם את רגשי האשם עם הילדים, אבל תני לעצמך צ'אנס ולא ליום אחד....תני לעצמך לפחות חודש חודשיים... לראות מה קורה ואך את מרגישה אם לא טוב תאמרי שלפחות נסית ולא תיהיה בתחושת פספוס, לגבי השעות שווה לנסות לבקש לסיים מוקדם יותר...בגלל הילדים... תחכי לזמן שיהיה מתאים מבחינת תזמון כשאת מתחילה...או שכבר מכירים אותך ולא רוצים להפסיד אותך, בכל מקרה תסמכי על עצמך!! על היכולות והכישורים שלך אין לי ספק שאת יכולה להצליח בגדול... אז לפני שאת מוותרת...והפחד מכניע אותך.... תני לעצמך צ'אנס לא בכל מחיר.... אבל תנסי... לעזוב תמיד אפשר!!!! במה שתחליטי...שחהיה בהצלחה ואני איתך לא מאוכזבת רק את יכולה לדעת מה נכון לך אידה
אז ככה... היום בבוקר הלכתי כרגיל. עם צפייה לעזוב באותו היום. באתי בבוקר "חמוצה" משהו. אמרתי בוקר טוב והכל.. אמרו לי לחכות מעט וחיכיתי... ואז הפתעה! המנהל (שהיה נראה לי בהתחלה קשוח)הביא לי כמה חפיסות שוקולד- מהצוות...שיהיה מתוק להצלחה. כמה מקסים! וזה עשה לי את הבוקר. מייד התחלתי לחייך ולהרגע שהכל בסדר... אה.. שכחתי לספר גם שעברו לי סרטים בראש שיטרידו אותי מינית ושאני יסתבך במשהו כזה וזה גם תרם ללחץ האדיר בנוסף לשאר הדברים שדאגתי מהם. אבל הכל בפנים אופן ספייסים שקופים ויש מלא בנות שעובדות אחת מול השנייה. כך שאין מצב להתבודדות עם המנהל או משו כזה לא במקום. נרגעתי. התחלתי לקלוט את החומר. וגם הפתעה! אותן מטריצות נתונים כמו במקום עבודה הקודם שלי!לא ייאומן! מייד התחלתי להזין נתונים. וגם לגבי אנגלית - אין לי הרבה בעיה. המנהל מקריא ואני כותבת חופשי.. אבל זה לא אומר עדיין שאין לי מה ללמוד!! הוא אמר שעבודה מצריכה למידה לפחות של חצי שנה. לכן רק אחרי חצי שנה המשכורת תעלה בהתאם. והאנשים נראים לי טובים, בחורות ממש נחמדות.. ויש עוד ייתרון למקום- זה מקום עבודה מפנק.. הכלכלה בקפיטרייה קפה לכל סוגיו ממכונה, עוגות, ארוחת צהריים מלאה היא על חשבון העבודה. הכל חופשי! וגם מכונת ברד יש שם.. כייף! סתם..לא מתוך קמצנות, אבל יש לציין שבעבודה הקודמת כלכלה אישית עלתה לי הרבה כסף. כל הזמן הייתי צריכה מזומנים לקפיטרייה.. לפחות 30 ש"ח ביום לכל הפחות... איזה צחוקים- מחר עושים שם על האש.. אני לא אוהבת בשר אבל הבחורים הגיבו בהתלהבות. אבל, פתאום הבנתי שטעיתי בגדול. לא סתם התרשמתי לחיוב ממקום העבודה אנשים ממש טובים. וגם זו שעושה לי חפיפה מקסימה.. ונראה לי שאנ אהנה לעבוד איתה כי היא ממש אימהית ורגועה והכל בסבלנות..
