חשבתי...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
חשבתי שמי שחי כל חייו בגיהנום מגיע לו לחיות גם קצת בטוב.. חשבתי שמי שהלך כל חייו בחושך מגיע לו טיפה לחיות באור... אז חשבתי... הייתי מטומטמת.. הגהינום לא נגמר.. והחושך אין סופי... ואין כבר מה להגיד דמעה
דמעה יקרה, שולחת לך חיבוק ואור בקצה המנהרה.. ((((((((((((((דמעה)))))))))))))))))))
דמעה יקרה זה לא מטומטם לקוות ולהאחז בתקווה ובאור. בתקווה שיהיה יותר קל. בהחלט מגיע לך לחיות באור ושיהיה לך טוב. אני מבינה שאת מרגישה שהכל רק מתדרדר. קשה מאוד לצאת מבורות כאלה או אחרים- כלכליים, נפשיים וכו' וכו'. נסי למצוא את הכוח שיש בתוכך ולא לוותר על התקווה ולהמשיך לחפש את האור. אני מאמינה שיש מוצא ופתרון למצב אבל קשה לך לראות אותו כי את לבד והכל חשוך ומפחיד. שתפי אותנו במה שאת מרגישה נוח לשתף. לפעמים צריך להעיז לבקש עזרה, לדפוק על כל הדלתות עד שאחת מהן תפתח... איך עוד אפשר לעזור לך?..
אני מאמינה בכל לבי שמגיע לך לחיות בטוב ולראות את האור! ואני גם מאמינה שזה עדיין אפשרי למרות כל הקשיים האובייקטיביים שקיימים למרות החושך שאת נמצאת בו עכשיו ניתן גם לצאת ממנו כשיש תקווה ואמונה הכל נהיה אפשרי תנסי למצוא אותן בתוכך תנסי לראות את הכוחות שקיימים בך הם אלו שיאפשרו לך להתגבר על החושך שחף
