אמא

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

30/04/2009 | 15:19 | מאת: רות

רוצה לדבר עם מישהו שהוא לא וירטואלי נמאס לי , עכשיו אני צריכה עכשיו! אתמול היינו עם המשפחה ולמרות שבטלפון אני ואמא שלי מדברות רגיל והכל לכאורה בסדר,אתמול כשנפגשנו לא יכולתי להשיר מבט ולהסתכל לה בעיניים אני כל כך כואבת כל כך כועסת כל כך לא מבינה ולא רק על דברי העבר אני אומרת שאני מקבלת אבל זה כל כך עמוק שאין לי שליטה לפעמים אני לא יכולה להיות לבד יותר אני צריכה קצת שקט הלוואי והייתי יודעת איך לעצור רות

30/04/2009 | 22:49 | מאת: שחף

מצטארת שהתחושות הן כל כך קשות והבדידות היא כל כך גדולה ובלתי נסבלת אין אף חברה שהיית יכולה לדבר איתה? גם לא אחות? פעם שאלתי אותך, אך לא הגבת... ניסית פעם לדבר עם אמא שיחה אמיתית כזאת בארבע עיניים? להסביר לה בדיוק איך את מרגישה ולמה את זקוקה ממנה? אני מבינה שאמא לא מצליחה להבין אותך אך יכול להיות ששיחה כנה יכולה לקרב ביניכן ולאפשר לכן להבין טוב יותר אחת את השניה

01/05/2009 | 06:36 | מאת: רות

שיחה כנה ,בלתי אפשרי היא לא מסוגלת להבין ולהכיל זה קשה מידי ניסיתי כבר הרבה פעמים ולא הלך היה לי יום גרוע אתמול ,אולי בגלל זה עלו הדברים אין לי חברה שיכולה לעמוד איתי יש לי את עצמי ופעם זה היה מספיק המטפלת שלי היא באמת עושה מעל ומעבר ,אבל אתמול שלחתי אולי 15 הודעות והיא לא ענתה לי ,מאוד קשה לי ,זה לא קרה אף פעם שהיא לא הגיבה, חשבתי להתקשר אבל אחרי כל המילים שכתבתי (לא שאני זוכרת מהם) לא בטוח שהיא תרצה לדבר איתי ובצדק! צריכה רק שמישהו יחבק אותי זה הכל

01/05/2009 | 07:02 | מאת:

רות יקרה יש הרבה ציפיות מאמא, אחת מהן שתיהיה שם בורנו, תקשיב, תתמוך...תחבק...תגן כנראה שאת מצפה ממנה משהו שהיא לא מסוגלת לעמוד בו, יתכן שזה נובע מהרבה סיבות ואף אחת מהן אינה מתוך חוסר אכפתיות או חוסר אהבה כלפיך, אני מניחה שחוסר היכולת להקשיב ולהיות איתך נובע ממקום שלה - שהדברים קשים ומעלים בא רגשות קשים מדיי אולי אף טריגר עבורה, יתכן שזה מחוויות העבר,הילדות? אולי טראומה? נסי לחשוב מה כן היא נותנת??? מה את כן מקבלת? האם את יכולה ללמוד לראות ולקבל זאת? יודעת שזה קשה מחזקת אותך אידה

01/05/2009 | 16:03 | מאת: ליז

בדיוק אתמול בניסיון להסביר לעצמי את תחושת הגעגוע , הצורך בקשר עם המטפל רשמתי את המילים הבאות: תלישות מוזר הגעגוע הזה. הכאב, תחושת האבדן על- דבר אשר מעולם - לא; היה לי, היה- שלי. הקשר עם המטפלת ממלא את החסך הזה שאת (אני) מרגישה כלפי אימך (אימי-הורי) אבל היא לא אמא כמו שאנו מבינים שאמא צריכה להיות - תמיד זמינה, תמיד מכילה, תמיד נכונה להיות בשבילינו. יש ימים שאני מצליחה יותר למלא את עצמי בעצמי ולא זקוקה לקולות החיצוניים שיגידו לי כמה אני ניפלאה ומיוחדת, שיתרגשו מהעוצמות שבי, שאני אפילו לא ידעתי שקיימות - אבל מידי פעם אני מתרוקנת ומשוועת לקשר, לחיבוק, לאינטימי הזה... ואז שולחת הודעות ומצפה בכיליון עיניים לתגובה. המון כוח ואל תיבהלי מהנפילות תזכירי לעצמך שזה התהליך, שזה טיבעי. שבת שלום ליז.

01/05/2009 | 19:25 | מאת: רות

לא יכולתי לתאר את זה יותר טוב זו בדיוק הרגשתי אולי אפשר להתנחם בעובדה שקודם לא היה כלום ועכשיו לפחות יש את זה. רות

01/05/2009 | 19:25 | מאת: רות

לא יכולתי לתאר את זה יותר טוב זו בדיוק הרגשתי אולי אפשר להתנחם בעובדה שקודם לא היה כלום ועכשיו לפחות יש את זה. רות