עצוב לי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מתי זה כבר ייגמר כל העצב הזה???!!! מרגישה לא מוכלת ולא מוחזקת בטיפול. לא יודעת אם זו תחושה נצחית שלי - שאף פעם שום דבר לא מספיק לי. שלא מסתכלת על מה שיש? מרגישה לא אהובה . שקשה לטפל בי. והיא? היא לא מכחישה. היא מודה שאני קשה.. גם כאשר משלמת למישהו שיסכים להיות איתי, לעזור לי(!) זה מוגבל וכמעט בלתי אפשרי. (מטפל קודם סירב, בתואנה שאני צריכה יותר ממה שיכול לתת). רק זה(!) גורם לי לרצות לעזוב את עצמי.. אין לי חוט שדרה. ואולי נמשכת דווקא ל"לא נחמדים", לאלה שדוחים אותי, ש"מתעללים" בי בדרכם. כי את זה אני מכירה! או שזה לא הם . אלא משהו בי פשוט גורם להם להתנהג כך אלי!? כבר מפחדת מקשרים. שיכירו ואז - ידחו. מה יש בי שהוא כל כך מרתיע, מגעיל, ודוחה???? (מרגישה מפלצת)
טל יקרה, את צריכה מי שיהיה איתך , יכיל אותך... יקבל אותך כמו שאת עם הזמן ועבודה שלך הצרכים ישתנו יתאזנו כעת יש חסך גדול את צריכה שיהיה מי שאיתך, שתוכלי למלות את החסך שתוכלי להאמין בעצמך לאהוב את עצמך להרגיש אחרת להבין שאת לא דוחה, מגעילה אף אחד...זה רק אצלך כשתשני את היחס לעצמך...תרגישי אחרת תפחדי פחות ותביני שמגיע לך ותוכלי גם לאפשר לעצמך קשרים... שטובים ובריאים לך איתך אידה
איך אני מתנתקת ממי שאני כל כך תלויה בו? (כל כך תלויה בה והיא כל כך פוגעת..) איך מנתקים ושוברים את התלות הזאת? להתחיל במקביל טיפול עם מישהו אחר? ומי ירצה אותי אחרי שיכיר אותי?
