מישהי נמצאת?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יום שבת יום מנוחה ולי אין כח ואני לא רוצה לנוח ,לא רוצה לא רוצה כלום רוצה שיתנו לי יד שיהיו איתי רוצה שקט מתפללת לאלהים מנסה לעצום עיניים והכל כך כך ריק שם ואני מסתובבת בתוך הריק הזה מחפשת משהו שלא יהיה לי אף פעם.
אני קופצת לפה מדי פעם בהפסקות בין הלימודים אז אני איתך כאן אומנם זה ממרחק ורק בצורה וירטואלית אבל בהרגשתי זה מאוד אמיתי אני באמת מרגישה שאני איתך! והיד שלי מושטת אלייך.... במה היית רוצה למלא את הריק הזה? מה היית רוצה לראות כשאת עוצמת את העיניים? את יודעת, היו תקופות שגם אני חשבתי שהריק הזה יהיה שם לנצח שבחיים לא אוכל להגיע למקום בו רציתי להיות והאמת היא שטעיתי הכל כל כך השתנה בשנים האחרונות אני מרגישה את השינוי ואת ההתקדמות משנה לשנה כל שנה אני מגלה שאני כבר לא אותה שחף שהייתי בשנה שעברה ואני זוכרת שכתבת שגם את מרגישה שבשנה הזאת של הטיפול השגת הרבה, מאוד התקדמת אז למה לך לחשוב שהריק ישאר שם לנצח? שאת מחפשת משהו שלא יהיה לך אף פעם? ירי יש לך מטפלת מקסימה שיש לך איתה קשר יוצא דופן ביחד אתן תצליחו למלא את החללים הריקים בכל מה שתרצי!!!! וגם ביותר מזה....
הייתי רוצה להיות שוב ילדה ילדה רגילה ,ילדה אהובה ילדה מחובקת ילדה שלא פוחדת שיכעסו עליה ילדה שלא פוחדת לספר כי אם אז.... ילדה שיודעת שאמא תהיה שם ויהי מה רוצה להיות שוב ילדה בלי סודות לא רוצה לשמור כלום והריק הזה מגיע משם הריק הזה הוא בודד מאוד ושום דבר לא מרצה אותו אני עוצמת עיניים מחפשת ולא מוצאת כלום כזאת אני כלום לא שמחה מכלום הכל שקרים הדבר היחיד האמיתי בחיי אלו שלושת ילדיי ולפעמים גם אצל המטפלת שלי זה מרגיש אמיתי ,אבל עדיין כמה אפשר לשמוע אותי ,גם אני כבר לא יכולה לשמוע על הלבד שלי ועל כמה אני צריכה שיאהבו אותי ,ממש מגעיל כבר. רות
