תקוות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הייתי היום בפגישה וכרגיל שוב ראיתי שדבר לא השתנה ואף אחד לא שונא אותי ואף אחד לא רוצה לזרוק אותי . איך אני עושה את זה פעם אחרי פעם לעצמי . אולי בגלל שאף פעם לא התייחסו אלי ככה ,כל האנשים שאני מכירה היו מתייאשים ממני מזמן אבל היא לא ,לא מתייאשת ,נותנת מחבקת כאילו הכל בסדר . כשהתחלתי את הטיפול לפני שנה בערך ,ניסיתי תקופה די ארוכה לספר מה קרה ,התפרקתי די הרבה והיו המון חלקים בסיפור שלא יכולתי להוציאם מפי,היום החלטתי (אחרי שהתקדמתי מאוד )לספר שוב בלי להתפרק או לפחות לנסות ,אני חייבת לשים את זה מאחורי כי חוץ מהזכרונות הכואבים יש הרבה דברים שאני מאוד מתייסרת בגללם. אז בקיצור התחלתי היום ,אני צריכה הרבה כח הרבה. ואני יודעת שהמטפלת שלי תהיה שם בשבילי לתת לי את הכח שאני זקוקה לו. לעצמי אני מאחלת שיהיה לי את האומץ לקחת רות
רות יקרה כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת! האמונה שלך בעצמך, במטפלת שלך ובקשר שלכן זה דבר יקר ערך! תשמרי את המילים האלה שכתבת כדי שברגעים הקשים תוכלי להיזכר בהן ולשאוב מהן את הכוח ואת התקווה שחף
