אין כוח

אני רוצה למות באמת. מדום לב או ממשהו קל ומהיר ללא סבל. לא רואה שיהיה סוף יותר טוב לסיפור חיי אז עדיף כך. מיואשת. טיפול פסיכולוגי רגיל לא מניב התקדמות. מרגישה מבריחה ומבהילה למרות הכל וגם שם?!??! זהו. סוף לסיפור.. גם האמת גם הבדיה מה שהיה כמו לא היה ימוג כהרף עין...

אל תאבדי את התקווה! הכל אפשרי, באמת! גם אני היתי במקום השחור הזה ולא האמנתי שאפשר אחרת אבל עובדה שהיום אני במקום אחר לגמרי ואני מכירה עוד הרבה בנות שעם טיפול טוב הצליחו למצוא את מקומן בחיים האלה הצליחו להגיע למקום הרבה פחות כואב והרבה יותר מהנה וזה מוכיח שאפשר אחרת!!! ושאין שום סיבה שאת לא תוכלי מגיע לך לקבל מהחיים את הטוב ביותר!!! צריך רק להאמין.... ולעשות הכל כדי לקחת מהחיים את מה שמגיע לך!

טל יקרה, הכל כל כך קשה וכואב נראה חסר תקווה ובכל זאת אי שם יש אור... את מסוגלת לראות? להרגיש את הקרניים? את האנרגיה שקוראת לך? אם תחליטי תוכלי לראות - להרגיש אל תרימי ידיים.. תרימי את עצמך מצאי לך טיפול טוב ונכון לך... טיפול שיראה לך את האור זה אפשרי איתך...מחזקת אידה

לשחף ואידה היקרות, מקדישה לכן שיר של דליה רביקוביץ ז"ל: בובה ממוכנת. בלילה הזה הייתי בובה ממוכנת ופניתי ימינה ושמאלה, לכל העברים ונפלתי אפיים ארצה ונשברתי לשברים וניסו לאחות את שברי ביד מאומנת. ואח"כ שבתי להיות בובה מתוקנת וכל מנהגי היה שקול וצייתני, אולם אז כבר הייתי בובה מסוג שני כמו זמורה חבולה שהיא עוד אחוזה בקנוקנת. ואח"כ הלכתי לרקוד בנשף המחולות אך הניחו אותי בחברת חתולים וכלבים ואילו כל צעדי היו מדודים וקצובים. והיה לי שיער זהב והיו לי עיניים כחולות והיתה לי שמלה מצבע פרחים שבגן והיה לי כובע של קש עם קישוט דובדבן.