עוד יום עבר.....

הייתה ישיבת צוות מוצלחת בעבודה המעשית ואח"כ משמרת מאוד קשה בעבודה ושוב אין לי כוחות להתמודד עם העולם שבחוץ בא לי להסתגר בבית היו לי כמה ימים טובים אבל זה נגמר די מהר איך זה שכל כך מהר שוב לי אין לי כוחות לכלום? לפחות לא לדברים שדורשים ממני לעזוב את הבית :(

שחף יקרה.. קודם כל נגע לליבי האיכפתיות שלך והמענה לעצים שחיכו שיתנו להם קצת מים.. עכשיו אני פה כדי להשקות אותך קצת.. ...מרשה..? בטח את יודעת.. יש ימים שלהיות בבית זה מקום קשה עמוק ומסורבל.. ויש פעמים שאפשר (עדין) גם להיות בבית, גם להיות במקום לא קל, אבל גם להרגיש קצת יותר מעורסל.. אם היו לך מספר ימים טובים ועכשיו קצת פחות טוב לך, תני לעצמך את המנוחה שמגיעה לך.. נכון, התשישות יכולה הרבה באה ממקום של עוד גל שבא.. אבל גל תמיד יתנפץ.. ועד הגל הבא נושמים עוד כמה נשימות עמוקות.. אני שולחת לך כח ותחושת עירסול של חורף.. גם כוס שוקו חם את תרצי..

'..התשישות יכולה הרבה לבא ממקום של עוד גל שבא..'

תודה לך על תגובתך המערסלת והמחבקת התעתפתי לי בה והרגשתי בטוחה ומוגנת והשוקו המתוק והמפנק חימם אותי מבפנים והרגיע עם השנים למדתי מאוד לאהוב את השוקו החם הוירטואלי המוגש מדי פעם כאן בפורום למרות שבמציאות אני אוהבת את הגירסה הקרה :) אגב, כבר מאוד הרבה זמן אף אחת לא הציעה כאן שוקו חם הזכרת לי נשכחות... :)

שחף, לפעמים אני מרגישה שאת חיה את החיים שלי שם בחוץ... חווה את כל מה שאני חוויתי ואפילו הדברים המוזרים שקורים לך, בדרך כזאת או אחרת דיי מזכירים לי את מה שקורה לי... העניין הוא שאני כבר הרבה זמן לא עבדתי (כמה חודשים) ומתה מפחד מלצאת שוב לעולם האמיתי - ואת כן עושה את זה - ואני בטוחה שאת עושה את זה בגדול... את מראה לכולם שם כמה את טובה במה שאת עושה... אני טועה?! אז אני מתפללת שלא יגמר לך הכח ושכל פעם שההרגשה הזאת של "למטה" תגיע, יקרה משהו ויעיף אותך שוב למעלה... אמן...

תודה לך שמש יקרה אוי כמה חסר לי עכשיו האייקון של שמש :) הכל טוב בפורום הזה, אבל המחסור באייקונים מעציב אותי עד מאוד :( את יודעת, אני מאוד מבינה את הקושי שלך לחזור לעבוד היו בחיים שלי כמה שנים טובות שלא עבדתי רוב הזמן למדתי ופשוט ולא יכולתי לשלב עבודה במקביל למרות שהיו כאלה שכן עבדו במקביל ללימודים אבל לי לא היו מספיק כוחות כדי לשלב שני דברים ביחד והייתה גם שנה אחת של משבר רציני בה ישבתי בבית ולא עשיתי כלום ואחרי הלימודים החזרה לעבודה הייתה מאוד קשה עבורי עדיין זה מאוד קשה לי בקושי מחזיקה מעמד בכל עבודה שאני מנסה ועכשיו אני גם לומדת וגם עובדת אומנם עובדת מעט מאוד אבל גם זה קשה לי מאוד יחד עם זאת אני חושבת שלא לעבוד ולא ללמוד ופשוט לשבת בבית זה רק מוסיף לקושי הרגשי לצאת מהבית, להיות עסוקה, לפגוש אנשים זה נותן את המסגרת ועוזר לצאת מתוך המערבולת הפנימית של הרגשות והמחשבות שנשאבים אליה כשנשארים לבד בבית העיסוק והמסגרת עוזרים להחזיק את הראש מעל המים