בוקר,לא ברור איזה אבל בוקר

שלום לך שירה,מאחלת לשתינו שנדע להשתמש בפורום הזה.נראה שיש כאן הרבה. בעקבות החשיפה אתמול, הערפול הפך חזק יותר ונדמה לי שאולי עדיף לא לגעת בזה,למרות שאני נאבקת עם ההרגשה.אבל התחושה החזקה שלי היא ככל שאני נפתחת יותר, אז אני בונה חומה מבוצרת יותר.הפחד הגדול שלי זה שיש מצב שאיבדתי שליטה קצת,כי אני לא מפסיקה לבכות והיום הגוף שלי כל כך כואב,מותש,ולא מובן!אולי זו תגובה טבעית כי השלתי עוד שכבה מעליי,חתיכת שכבה עבה............איך קמים על הרגליים ומתפקדים?כי עכשיו נדמה,שיותר קשה.

לשתף את הסביבה זה מעשה מאוד לא פשוט ואמיץ זה מקרב אותך לאנשים ומאפשר לך לקבל את התמיכה ויחד עם זאת מעורר הרבה רגשות לא פשוטים הגוף מתחיל "לדבר" הוא נושא בתוכו את כל הזיכרונות התחושתיים וכעת את יכולה להרגיש את מה שלא אפשרת לעצמך להרגיש עד עכשיו אבל כנראה שהיום את כבר מספיק חזקה ומסוגלת להתמודד עם כל אותם הרגשות והתחושות הגופניות שמקורן בעבר העובדה שאת מרגישה צורך ומרשה לעצמך לשתף מצביעה על הכוחות הפנימיים שיש בך היום את מתחילה מסע חדש ומשמעותי שבהחלט אינו פשוט אך הוא יתרום לך רבות האם יש לך עם לעבד את כל הדברים שצפים בימים אלה על פני השטח? האם את נמצאת היום בטיפול? שיהיה לך לילה טוב, חמים ונעים שחף

האם יש לך עם מי... כנראה היום אני ברוגז עם מילים קצרות שמתחילות ב-מ

שחף,תודה על התגובה.אני חושבת שאני צריכה להפיג את ערפול החושים שיש לי עכשיו,כי אני עדיין לא מרגישה בפוקוס, אבל הנה אני כאן.הבלאגן בראש עכשיו עצוםםםםם....לאט לאט. ושוב תודה,לילה טוב,שקט יותר אני מקווה.

נעמי יקרה אני מצטרפת לאיחולים לך לשירה ולשמש שאכן תיהיו חלק מאיתנו, ותוכלו להשתמש, להתחזק ולהעזר בפורום!!!! הכאב בעקבות החשיפה הוא קשה וצורב...וכל צעד כזה מביא עימו עוד התמודדות ועוד גלוי וגם כאב.... את אמיצה שפתחת ושיתפת... אני יודעת ובטוחה שזה לא קל אבל מאמינה בך וביכולות שלך! למרות שזו עדיין רק התרשמות מהכתיבה שלך! שוב ממליצה לא להיות לבד זו הדרך לטיפול... לרפואה מחזקת אותך כאן בשבילך אידה