בלי נושא,אם תוכן,טריגר....

נכנסתי לכאן כדי לכתוב כמה דברים,נכנסתי לכאן כדי לרשום ל... וראיתי מה שתור רשמה אליי,מה שאחרות אוברות ופטעום מה שרציתי לרשום,כבר לא יודעת אם בכלל רלוונטי. למה בכל זאת אני ממשיכה לרשום? אולי כי כשאני קוראת אותך וקוראת אותך וההיתי בקשר איתך וגם איתך,פטעום אני מבינה,לא מפליא אותי שלא ענית לי לטלפון,האמת זה היה די מוזר לי שאנית לי פעם שאברה,אני מדברת אלייך דמאה יקרה,היום נכנסתי לכאן כדי לרשום לך,כדי להגיד לך כמה דברים,רציתי לרשום גם לך גלי כמה דברים,אבל בעצם,אני רוצה לכתוב את זה במייל,לכל אחת מכן,ואין לי אותו. אם תוכלו להשאיר לי... אני באמת רוצה לרשום לכם כמה דברים שמאוד חשוב לי להגיד לכן. אז כן תור,נכון ניסיתי להתעבד בגלל אונס שאברתי,ולא משנה כמה את כועסת אליי או מאבירה אלי ביקורת,או לא משנה מה... החיים שלי מחורבנים,החיים שלי תמיד היו כאלו,החיים שלי לא יכולים להיות מושלמים שיש חארות בעולם,שיש את הנקמה של הגרוש שלי,שיש ושיש ושיש. לא הבאתי את זה אל עצמי,אני מאוד מנסה בכל דרך אפשרית לשמור אל עצמי,לאגן אל עצמי,אבל שמחקים לך מחדר מדרגות,שאומדים מאוחרה שאת לא רועה,אז זה בעיה להתגונן בכלל... לצערי ולשמחתי,אני בחיים,מרגישה כמו אל זמן שאול,אבל מה זה משנה,לא היה שם נסיון אובדני,בלעתי רק 4 כדורים יותר ממה שאני צריכה,פרשו את זה אחרת.רציתי שקט,רציתי לא להרגיש את הכאב הזה,את האונס הזהאת כל מה שהרגשתי... אני יודעת שזה לא אוגן לבו לכאן אחרי שאני לא רושמת הרבה זמן,אבל מרגישה שזה גם הבית שלי,ומרגישה שאני כן רוצה ויכולה היום יותר לשטף במה שקרה לפנאי שבועים שלוש,כבר לא זוכרת את הזמן המדיוק בגלל רצף דברים שקראו במאלך השבוע שהיה,שבוע שאבר שהיה... המשתרה מצאה אותי מעולפת,מטושטשת,ופצועה,פינו אותי באותו לילה לבית החולים ,משם בבוקר למחרת אלכתי יחד אם השותרים שליבו אותי לכל הדרך לתחנת המשתרה לתת את התלונה,יום למחרת ביקשו ממני להכין את עצמי לנסיע להבו כביר לפטולוג שיעסה לי עוד בדיקות,הכל היה מזעזע,הכל,האונס,הבית חולים,התלונה,הפטולוג,הצילום של הגוף החבול,האקלטה של הדברים,הכל היה מזעזע... אני לא יכנס לפרטים,אני לא יכנס לשם,אבל אני כאן,יושבת ורושמת את כל מה שהיה,את חלקו לפחות,המשתרה עדיין עובדת אל התיק,אתמול קיבלתי טלפון מהאורכת דין של המרכז סיוע שמלווה אותי די הרבה זמן,לאדכן אותי שהמשתרה עדיין מחקה לכל תשובות המאבדה,ככה המארכת שלנו עובדת,דפוק,לאט ובלי הגנה. אני לא מוכנה ללכת למקלט,זה לא אופציה,אבל גם יודעת שלחיות ככה זה לא אופציה,ואני בבלגען שלם אם עצמי,מה לעשות,איך לעשות? אתם יכולות לבקר אותי,להאשים אותי,לכאוס אליי... בהרגשה שלי ,שאני קורבן של החרא הזה שנותן לחברים שלו ושולח אותם,כדי שאני יהיה במקום הכי נמוך שיש,כי הוא פוחד שהילדים שלי יחזרו אלי. אני גרה בדירה לבד,ההוסטל מפסיק להיות המקום התומך מסוף החודש.ועכשיו מתמודדים אם הכל יחסית לבד. אני רושמת ורושמת ולא יודעת מתי ואיך להפסיק את הכתיבה,באמת רציתי לחתוב משהוא אחר ואחרכך ראיתי את מה שתור רשמה אלי ואל הכתבה שהיתה בוואלה חדשות ואני מרגישה צורך להסביר את עצמי,להגיד לכם,לא יודעת... אני ממשיכה להלחם אל הילדים שלי,אני ממשיכה ועושה הכל,אין אף אחד בעולם שיכול להגיד אליי שאני לא אמא ראויה,שאני לא אמא טובה,כולם יודעים כמה אני נלחמת אבור הילדים שלי,כולם יודעים כמה אני נותנת לילדים שלי,כמה אני חלק חשוב בחיים שלהם,אבל כולם גם יודעים ולצערי מנסים לעצום עיניים,למה שאובר אלי,למה שקורא בחיים שלי,הבנתי את זה אתמול יותר מתמיד,הבנתי את זה שבוע שאבר יותר מתמיד,וזה הכל ביחד ממחיש לי את התמונה הכל כך גדולה של כמה העולם שלנו עובד דפוק. כמה המשתרה עובדת דפוק,כמה הרווחה עובדת דפוק,וכמה וכמה וכמה.... אז הבית שלי מסוכן,אנשים בורחים ממני ,כי אני כביכול המסוכנת,שבעצם ההרגשה היא של וואלה כולם עוזבים אותך ,כי כולם מפחדים לא להיפגע... כמה זה חרא להרגיש ככה,כמה זה מגעיל להיות קורבן ולהיות "פושעת" באותו מידה... זאו לא חושבת שיש מה עוד להוסיף רק שמצטערת שלא רושמת כאן הרבה,מצטערת שאני מפילה טריגרים כאן ונעלמת. גלי ודמעה וגם אור הנפש,אם אפשר את המייל שלכן,אני באמת רוצה לרשום לכם כמה דברים מחוץ לפורום. עמית

המייל שלי [email protected] מחכה לשמוע ממך דמעה

אני ירשום לך מחר אולי שאני יהיה יותר שפויה נירא לי שעיבדתי כל צלם אנוש שאולי עוד היתה לי. קראתי את מה שרשמת תור,אני גם רוצה להגיב לך,אין לי את הכוחות הנפשיים האלו בכלל להגיב. אני פשוט מאבדת את כל החאיזה שיש לי. לא הולכת למות,לא מתכוונת להיתעבד,ממש לא. אני לא ימות בשקת שהילדים שלי שם.ממש ממש לא. זאו.

תעברי דירה כבר ותפסיקי להתאבד אני לא נגדך אני בעדך מתי תביני ותפנימי?????????לא בעיה אסיג לך את המייל של אור הנפש או של דמעה בסדר אני לא נגדך באמת שלא !!!! ותפסיקי להתאבד תעברי דירה ותחיי את החיים שלך ולמען הילדים שלך אין לך זכות להתאבד אני עוברת גהנום עלי אדמות ואני לא מתאבדת הכי קל זה לעשות מעשה שכזה ולהכאיב לי כאדם אני לא רוצה ממך תרוצים או הסברים אני רוצה לעזור לך מתי תפנימי? מתי?????????????????

[email protected] ושוב אני חוזרת אני לא נגדך רק שתדעי שאת יכולה לשאול את אור הנפש כמה אני נסערת הייתי שניסית להתאבד את לא יודעת כמה ואני איתך ולא נגדך הכתיבה שלי היא קשה אני מודה בכך ולא מסתירה אבל איך את רוצה את הילדים שלך אם את כך מתנהגת ? חוץ מזה סבי התאבד ואני חיה עד היום את הסיפור הזה אז יש לי טראומה ואני לא רוצה ולא מעוניינית שהילדים שלך יעברו את זה עכשיו את מבינה אולי יותר ממה שאת צריכה לדעת עליי ??????????????? מבינה ? רק שתדעי שאם תנסי להתאבד זה לא נראה טוב בעיני הרשויות הדפוקות אני מסכימה איתך אבל אני איתך ואני יודעת שקשה לך להאמין לי בעיה שלך אני כמו לבנה המטפלת שלי באל"י רק אני ללא תעודה ולמדתי לקחת מאילה שהם ללא תעודה יותר ממה שאת יודעת חוץ מזה באמת למה לא כתבת כאן הרבה זמן? את יודעת האקט שלך עשה לי רע בכל המובנים !!!! תשנאי אותי כמה שתריצי באמת אבל אני לא נגדך

עמית יקרה, מצטערת על כל אשר עברת,, אני מבינה את הקושי שלך.. וכן שכל נסיון ההתאבדות הינו טראומתי בפני עצמה, אם זאת יותר קל לשמוע שלא היו לך כוונות להתאבד,ואת רוצה ובוחרת בחיים, אין ספק שכל ארוע כזה מזעזע ומערער את כל הסובבים אותך ובמיוחד את אלה שאכן איכפת להם ממך. אם זאת אף אחד לא יכול לקחת את האחריות במקומך! רק את אחראית לחיים שלך!!! אי אפשר לשפוט, אי אפשר לדרוש ממך דבר, את היחידה שיודעת מה את יכולה,ולמה את מסוגלת, אתה היחידה שתחליט עבור עצמה, אני מצטרת שהשתמשו בשמי כמי שהתייאשה ממך, לא כך הדבר... בהמשך לדברים, אני חושבת שרק את אחראית לחייך, והסובבים כן צריכים לשמור ולהגן על עצמם , זה לא סותר הצעת עזרה והפגנת אכפתיות...אך כן הכל בגבולות!!! הגבולות נכונים עבור כל אחת ואחת כאן בפורום, כי את פריצת הגבולות אתן חויתן, ובהרבה מהמקרים קשה למצוא את הגבול כשרוצים לעזור או להפך, עמית!!! אני מקווה שאכן את בוחרת בחיים! אני מקווה שתלמדי ותוכלי לשמור לעצמך אני יודעת שיש הרבה ידיים שמושטות לך לעזרה.... הגשי יד חזרה... זו הבחירה שלך איתך אידה