איך...(אולי טריגר)

איך מוציאים את כל הגועל הזה החוצה???... זה לא הטיפול הראשון שלי אבל אני לא מצליחה אף פעם לגעת בקצה קיצו של הגועל הנורא... הוא יושב לי בגרון וחונק אותי. ואני לא מצליחה להגיד. כל היום עוברות בי המחשבות על הבית הנורא שגדלתי בו. על האכז\ריות, על ההתעללות, על ההזנחה.. ואני לא יכולה לספר על זה כמעט לאף אחד. רק לאנשים שעברו גם אולי... הבחור שהביע עניין בקשר אתי סיפר לי השבוע שגם אצלו היתה במשפחה התעללות. לא בו אישית כנראה. זה לא מוזר בפגישה הראשונה לספר? הוא מאוד פתוח ומוחצן. אני אמרתי שגם אצלי היו דברים אבל לא רציתי להכנס לנושא. אולי נפגש מחר ואני מרגישה די נוח לספר כי הוא כל כך פתוח. אולי הוא לא יברח... אבל זה מאוד מהר. חוץ מזה מה שקשור במגע אני לא ממש מסוגלת כרגע. הוא מבין שזה עדין וזה דורש בניית אמון. גם לו לא קל. אני שמחה שהוא מבין. זה מקל עלי. אבל תמיד אני מוצאת את עצמי עם אנשים בעייתיים, וזה מפחיד אותי. רק לא למצוא את עצמי שוב עם העתק של המניאק... לא מצליחה לעכל איך המניאק שעשה לי את זה- איך הוא הרס ולקח תמימות של ילדה. לא מצליחה להבין ולא לזכור...\ רק תמונות קטועות שעולות, השערות... אני מפורקת. מצליחה להחזיק את השברים לאורך היום בעבודה, לכמה שעות. אבל בפנים זה נעול וזה צורח וזה מתפרק...

אני כל כך שמחה בשבילך שנפגשת עם בחור שהשאיר פתח לדיבור על ההתעללות בבית... ולא נבהל מזה אלא שיתף בחזרה שגם במשפחתו זה קרה. לאור ההיכרות הקצרה שלכם, זה טוב מצד אחד שהדברים רק ככה נרמזו ונאמרו על קצה המזלג כפתח לעולם של סודות... נשמע מסקרן על ההתחלה...ובטוב טעם עדיין.. לא הייתי ממליצה לך לקפוץ על זה לגמרי כבר בפגישה השנייה כי מדובר בדברים מאוד כואבים/אישיים שלך וההיכרות שלך עם הבחור עדיין שטחית. מצד שני, זה טוב היה לרמוז על הדברים כפתח למה שהיית רוצה בעתיד לשתף את בן זוגך מרגיש לי שאת מעוניינת לנהל קשר פתוח ונקי מסודות בארון.. ויש מצב בהחלט לקשר כזה! מנסיון אישי שלי אני אפילו שמה לך על זה חותמת שזה אפשרי! וזה בכלל לא בשמיים.. אבל עם הבחור החדש..לאט ...לאט ובמשנה זהירות רבה. וכמובן לא לפני שהבחור קונה את אמונך ואת בטוחה שהוא אכן בחור טוב. הרי- לכי תדעי בפני מי את פותחת את "תיבת פנדורה" . ונשמע שאת להוטה לשתף. את מרגישה בטוחה לחלוק בעיקר עם אנשים כמוך, שעברו התעללות. לצערי, אנחנו כאן עברנו את זה ואנחנו משתפות זו את זו בבטחון כאן בפורום. אני יכולה להגיד לך ב-100% שכתבתי כאן דברים שאפילו אני את עצמי לא הייתי משתפת בהם! סתם.. התכוונתי להגיד שבפורום הזה אני מרגישה כל-כך בטוחה שיוצאים ממני דברים שאפילו לעצמי לא סיפרתי (ז"א הדחקתי שנים) ובכתיבה שלי הם פתאום יוצאים ממני חופשי חופשי בלי חשבון...פתאום כך סתם צצים להם משום מקום... אני שמחה שיש את המקום הזה לשתף ולא לחיות עם זה בבטן ולקוות ולצפות ולהתחנן שיהיה בכלל מישהו שירצה להקשיב למה שיש עמוק בפנים. אומרים שהמקום הבטוח ביותר לזה הוא "חדר הטיפולים". את נמצאת בטיפול וקשה לך לשתף שם?? אם את כבר בטיפול את צריכה להיפתח שם בלי לחשוש מתגובת המטפל/ת אולי בתת מודע את פוחדת שייבהלו ממך כמו בשאר הקשרים שיש לך במציאות ויברחו ממך? בחדר הטיפולים יהיה הכי בטוח להקיא את הכל וגם המטפל/ת ייתנו לך את המענה הטיפולי הטוב ביותר לכאב בו את נתונה. אני מבינה שדווקא שם, בטיפול קשה לך לדבר באמת על מה שכואב לך.. על הילדות הקשה, ההתעללות, הניצול המיני.. עשי מאמצים אוליי ככה לרמוז למטפל/ת, להזמין אותם כזה בעקיפין אל עולם הסודות הכואבים שלך.. כשהם יבינו את הרמז, אני מניחה שזה יזרום מאליו.... נ.ב אין בדברים האמורים לחול על עצמי בשום צורה כי אין להם עליי תוקף. ומה שאני מייעצת לאחרות אני לא מיישמת עליי מסיבות שלי הידועות לי. בכל אופן, בהצלחה רבה רבה בקשר החדש... לילה טוב..

את ממש נהדרת, את יודעת? כל כך שמחה שפגשתי אותך כאן. תודה על מה שאת כותבת. זה מאוד עוזר לקרוא. לא יכולה להגיב באריכות כרגע כי צריכה תכף לצאת לפגישה עם המטפלת... אחזור בקרוב..

מאי יקרה! לדבר על הדברים...לשחרר... כל כך קשה ולא פשוט לדבר על כך....מפחיד מפחיד לחוות זאת שוב... להחיות זאת... אך אם יש מי שאת מאמינה וסומכת עליו באמת, כמו בטיפול מישידע להכיל תוכלי לחלוק...לשחרר מעט להרגיש שיש מי שאיתך את לא לבד אנחנו כאן במה שתוכלי איתך אידה