ורק לי אין כלום טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ורק לי אין כלום מפחדת מחושך ממפלצות שיקחו אותו מפחדים שלא היו עד כה והעבר שחשבתי שנקבר ביום מר לא רוצה לעזוב אותי כמו שק ישן על גופי מקרקר כמו תרנגול הנה אני התמודדי עם עברך עם קירקורך ואני בתוכי נמצאת כבר המון זמן במקום לתת לי צאנס אני בוכה ורוצה לצרוח וזו בעצם הפעם הראשונה שאני נותנת לעצמי כאן צאנס אמיתי וכותבת את מה שכותבת אולי מי מכן תעזור את המעגל הכואב לסגור ורק אני בתוך עצמי צריכה לסבול כדי שלא יקחו את הילד שלי את הטרור של הטיפול שגם הוא כמוני מצולק בעצב תלדי בנים אמרו ועכשיו שאתן יודעות כמעט הכל וכמה או כמה צדקו לא ידעו אני נעלמת ואני לבדי כל הזמן בתוך הכל רוצה מזור פוחדת אפילו מהתגובות שלכן היום בשיר הזה רוצה לפרוץ מעגל אז אולי עשו עמי חסד והשאירו בתקווה שתסלחו ותבינו שאני פחדנית פתוח בלי לקרוא שיש סיבות ולא אני לא נגדכן רק רוצה לא לשקוע כי אז מי הבטיח לי לקום אחרת ? הצילו
שומעת את הזעקה שלך רוצה לשאול את בטיפול?
אני מצטערת לשמוע את הכאב צועק ממך הלב... הפחד חוסר האמון אך אפשר להמשיך? להאמין? דרך ארוכה ...אך אפשר... מה קורה בטיפול? למה לא עוזר? אך הקשר עם המטפלת??? יש אמון? חשבת על קבוצת תמיכה?? לבי איתך אל תאבדי את התקווה אידה
מוזמנת להיות חלק אידה
שומעת את הזעקה שלך רוצה לשאול את בטיפול?
שולחת חיבוק שתהיה לנו שבת שקטה שבת שלום דמעה
תודה דמעה לא יכולה כרגע להגיב לך לכל ההודעות שלך המצב שלי לא הכי טוב בתקווה שלך יותר טוב עכשיו לא שלא אכפת, אכפת ענקי אבל כרגע זו אני .
אני יכולה להזדהות עם הכאב שלך ..לא מגיע לך לסבול אני מתפללת שתרגישי יותר טוב כי מגיע לך ..
על הדאגה מה מגיע לי ? לא לחוש לברוח אי אפשר והטיפול לא עוזר לי כלל ואני לבד . לבד .כבר לא חזקה כלל לא
כשעוברים דברים כואבים הפחדים הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו והמזל הוא, שאחרי החושך תמיד חוזר האור
איך מחזירים את האור לחיים? איך מחזירים את האמונה בבני האדם?
