עייפה מאוד

אין לי כח לחזור לטיפול אין לי כח לכאבי הגמילה מהטיפול תחושה של געגוע תמידי ותחושה של נכשלות על כך שנמצאת במצב של נזקקות אין יום שלא עוברות מחשבות על הטיפול שלכאורה כבר נגמר על החוויות הקשות והתחושות שהן עוררו מזמן הטיפול על תגובות הגוף ועל התחושה שבעצם התהליך לא הסתיים צטערת שככה מתפרצת לכאן עם הצרות שלי

נגמרו החגים וכפי שהובטח קיבלו את אבא שלי למוסד הסיעודי וזה אמור להקל אבל מעורר המון כאב ודאגה ויש איזה ריק כזה השבועות האחרונים היו מאוד קשים המון דמעות הזלתי אז אני צריכה לשמוח וגם יודעת שזה בדיוק מה שהוא צריך ואולי אני צריכה הרבה יותר - אז למה לא הוקל לי.

נראה לי שלמרות כל הרגשות הקשים שיש בך כלפי אביך ישנם גם רגשות אחרים אולי רגשות שרוב הזמן את ניסית להדחיק ועכשיו איכשהו הם צפים למעלה ומציפים אותך כשהיית צריכה לטפל בו כל הזמן הכעס היה הרגש הדומננטי כי הטיפול בו היה קשה עבורך ועכשיו, כשהוא כבר לא מהווה עבורך מעמסה כי יהיה מישהו אחר שיטפל בו הכעס פינה מקום לכאב ודאגה ואולי זה מורכב הרבה יותר אולי הטיפול בו אפשר לך לכעוס ועכשיו נוצר הריק כי אין לך יותר על מה ועל מי להוציא את הכעס? כביכול אין לך סיבה לכעוס יותר?

את עוברת עכשיו תקופה מאוד לא פשוטה הרבה שינויים בחייך החתונה של בנך אומנם זה משהו משמח אך יחד עם זאת זה שינוי שצריך להסתגל אליו העברה של אביך למוסד הסיעודי משהו שמאוד לא קל לך להתמודד איתו וזה טבעי לגמרי שתרגישי שאת זקוקה לתמיכה של מישהו שמבין ויכול לעזור לך להתמודד עם הקשיים אני לא חושבת שזה אומר שנכשלת זה מאוד קשה להתמודד עם הכל לבד ואולי גם לא נכון עבורך בשלב זה של החיים וכל המחשבות שמעסיקות אותך כנראה מצביעות על כך שהדברים לא עובדו עד הסוף בסה"כ טיפול של שנתיים זה טיפול קצר יחסית בהתחשב בטראומות שעברת ובהשפעותיהן עלייך במהלך כל חייך

זה נשמע הגיוני הניתוח הזה , אני צריכה להחליט מה לעשות בעניין הטיפול את יודעת כמה העסק הזה יקר ובפריפריות גם מצטרפת לזה נסיעה ארוכה כדי להגיע למטפל טוב שמקשה מהבחינה של הפסד שעות עבודה והוצאות על דלק אני שוקלת למצא משהוא יותר קרוב והמחשבה על התחלת בנית אמון מחדש ומציאת אדם כזה שיתאים לי ותהיה כימיה ו..אוףףףף לא יודעת, וכמו שאמרתי גם עניין ההוצאה לא פשוט בכללל . תודה יקרה שלי סליחה שאני לא מגיבה מקוה בקרוב למצא כמה תשובות וגם כוחות ביי ושבת שלום