בוקר טוב(אלול להיות טריגר)

אז אני נכנסת ויוצאת,נכנסת רושמת ובורחת,וקוראת אותכם,לא מצליחה להגיב,רציתי לרשום משהו אחד וכנירה יצא משהו אחר,אני רוצה לבקש סליחה,סליחה ממך דימעה,סליחה ממך גלי שלי,סליחה ממך הידה,סילחה ממכם בנות יקרות... אני יושבת ורושמת,יושבת וחושבת על החיים שלי ,אל מה שקורה שם בתוח הבלגען הנוראי הזה,היה לי ביום חמישי דיון אל הילדים שלי,ראיתי את הגרוש שלי,היה שם בלגען שלם,ממש בלגען אלך שם בדיון,ובמקרים אחרים אולי ההיתי נכנסת ללחץ רק מלראות אותו,אבל ישבתי רגועה וגם בסוף פציתי את פי ודיברתי,אף פעם לא דיברתי בדיונים,לא היה לי אומץ ,תמיד האורכת דין שלי דיברה,אבל הפעם הזאת היתה שונה,אז אני גאה בעצמי,יופי,מה כל זה שווה באמת? האם המציעות שלי השתנתה? היום ,מחר ,מחרותיים ,צריך לקבל את פסק הדין,השופט רוצה לקרוא את כל החומר ליפנאי,יש לו מה לקרוא,יש לו הרבה,דוחות סוציאלים אליי,אל הילדים שלי,אל הגרוש שלי,אל המשפחה שלו,ואני יושבת כאן,וחושבת אל כל מה שהיה ביום חמישי,צד אחד געה,צד שני בוכה,אני מרגישה כמו האמאות שילדהם לא חזרו עדיין מאשבי,וחלליה לא אל הילדים שלי ,או של אף אחד אחר,אבל הכאב הוא כואב וחד,הוא כואב ולא מרפה.... אז רשמתי סליחות בהתחלה לאנשים שיקרים לי. לא סתם הסליחה הזאת נאמרת,צר לי שאני מעלה את זה כאן,צר לי שאני רושמת את זה,אני יודעת שכל אחת ואחת כאן אוברת אם עצמה את הקושי שלה,אבל למה אני מרגישה שאיבדתי את החברות היקרות שלי? למה אני מרגישה שהיבדתי אותך דימעה? ואותך גלי? למה אני מרגישה ??? ושוב אני יודעת שאתם אוברות דברים קשים בעצמכם,אבל אתם חלק כל כך חשוב בחיי חלק חשוב,חלק שהציל אותי מהבית של אבא שלי,חלק שלא שוכח,חלק גדול,ענק ,בחייים שלי. אז שוב אני מבקשת סילחה,אני לא ינסה ולא יתריד אף אחד,מצטערת,מצטערת,מצטערת. אל הטריגר שרשמתי למעלה בנושא,אני כבר לא יודעת כמה הוא רלוונטי אחרי שרשמתי את מה שרשמתי עכשיו,אני במצוקה,אני מוראבת,אני בפלשבקים נוראיים,אבא שלי הזמין אותי לחג,לא שהלכתי,אבל הוא אמר לי"בואי אני יזיין אותך ויתן לך כסף" וכן חשבתי אל זה,חשבתי אל ללכת אליו,אבל אני לא זונה שלו,אני לא הבובה שלו,אני גדלתי,הבנתי,למדתי אל האיווט,אני מקווה,אני לומדת כל פעם מחדש... הביאו לי חבילה לראש השנה,את החג ביליתי לבד יחסית,הילדים שלי באו יום למחרת,החבילה הזאת הצליה אותי,אבל עכשיו,אלוהים ,כאילו כמה אפשר לאכול מקרוני? אני מצטערת שאני רושמת את כל זה. אני מצטערת אל הקיום שלי. אני מצטערת אם הפרעתי לך דימעה אני מצטערת אם פגעתי ממישהי כאן אני מצטערת שאני חייה....

עמית יקרה, אם אבא שלך ממשיך להטריד אותך מילולית עלייך לנקוט נגדו צעדים ולהשיג נגדו צו הרחקה נגד הטרדה מילולית ושידול לקיום יחסי מין תמורת כסף עלייך לדווח על כך למטפלים בך. והקיום שלך הוא חשוב ולאף אחד אין זכות כולל אבא שלך לרמוס את זכויותייך שולחת לך חיבוק (((((((((((((((((((((((((((((עמית)))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

יש לי רעיון, ניתן היום באמצעים טכנולוגיים לא מי יודע מה מתוחכמים להקליט את תוכן השיחות כדי שתהיה לך עדות חותכת להטרדה ולאופי הדיבור.

וואאיי כמה קשה לך כמה את לבד ....אין לי מה לגיד לגבי אבא שלך הוא פשוט לא בן אדם הוא מגעיל חסר רגשות ...סליחה אבל אני לא יכולה להתאפק ...אני בטוחה שאת לא פגעת כאן באף אחת !!!למה את מצטערת על זה שאת חייה ?? ,ואף על פי שאני לא מקירה אותך את נשמעת לי אדם מאוד מיוחד וטוב והייתי רוצה להכיר אותך עוד אם את מעוניינת לכתוב ולשתף אותי עוד אני תמיד אהיה כאן בשבילך ...