אייך,

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

02/10/2008 | 23:53 | מאת: גל

משלימים עם שני הקולות,הקול שמתפקד ואפילו ראש גדול הקול העושה, החולם חלומות, מציב מטרה הקול שרוצה להכנס לבועה הקול שלא רוצה לגדול שלא רוצה להאחז שלא מאמין שהוא שווה הקול שעבר טראומות בחיים ולא יכול להם אני כל הזמן נעה בין שניהם הם כל הזמן רבים בתוך הראש שלי בתוך הרגש שלי כל יום זאת מלחמה אייך מצליחים להמשיך ככה בעבודה שלי אני נחשפת להמון להמון מראות פנימיות דרך הילדים רואה את הפספוס הגדול שלי כילדה רואה מה זה בית מה זה אבא ואמא מה זה להיות ילד הלב נצבט לי שהם רצים אליי ומחבקים אותי שהם רואים אותי ידים קטנות תופסות במיכנסיים שלי הרבה ידים קטנות מתרגשות אהבה שמאיימת לבלוע אותי אהבה שמפחידה אותי

03/10/2008 | 06:10 | מאת: ליז

כל כך מבינה את התחושה. תנסי לראות את זה כהתיקון שלך, כהזדמנות שניתנה לך להבין טוב יותר את האחר, ולהביא הרבה אור ואושר לעולם, את כל מה שנמנע ממך. תהפכי את תחושת הקינאה ואת חווית החסך לידע, לכלים שמנחים אותך בעשייה, בשליחות שלך. שנה טובה גל

03/10/2008 | 06:38 | מאת:

גל יקרה זה מרגש.... ואני בטוחה שגם מבלבל, מעורר רגשות שונים מול הילדים , הסטואציה האהבה שלהם המשפחתיות הצמדי לקול שמקדם ורוצה בטובתך... למרות הקושי- הפתוי להרים ידיים תני- העניקי לעצמך הרשי זאת ...מגיע לך שנה טובה

03/10/2008 | 21:10 | מאת: שבורה

כול כך ריגש אותי מה שכתבת...