בועה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כואב לי הלב קשה לי לנשום המחנק הורג אותי אני רוצה לדבר עם מישהו יש מישהו? מרגישה בתוך בועה של דמעות מבקשת להיות מחובקת זה הכל זה הרבה? על כל יום טוב אחד שיש לי יום שאני זוכרת להזכיר לעצמי שאני יכולה וחזקה ורוצה אם לא בישבילי לפחות בשביל שלושת הבנים המתוקים שלי שהם ורק הם מחזיקים אותי ולא מאפשרים לי ליפול לתהום הזאות שגורמת לי לאבד את נשמתי. יש לי יומיים רעים יומיים שאני חיה מתה עושה מה שצריך כי אין ברירה מה קורה לי שנים של שתיקה ושליטה ועכשיו באמצע החיים מחליטה להשתגע ולאבד שליטה רונה
היי רונה...המקום שאת מתארת מוכר לי מאוד..אחרי שנים של שליטה ושתיקה דברים צפים לפני השטח וקשה להתמודד איתם...רוצה להזכיר לך שיש לך כוחות אחרת לא היית מסוגלת לתפקד כאמא שזה דבר לא פשוט בכלל. את בוחרת להיות שם עבור בניך למרות הקושי שלך ואת גם מצליחה. שולחת לך חיבוק מחזק דמעה
רוצה להגיד לך שזה מאוד חשוב שלמרות הכאב והקושי, את עדיין מודעת לכך שיש לך גם ימים טובים שאת זוכרת אותם ושהם לא נעלמים לך מאחורי המסך השחור של הכאב זה לא מובן מאליו! וזה מצביע על הכוחות הפנימיים הרבים שקיימים אצלך! תזכרי שאת נמצאת כרגע בתחילתו של טיפול, שאינו פשוט כלל וכלל זה תהליך ארוך והוא בפני עצמו דורש ממך להשקיע כוחות נפשיים רבים ויכול להציף ולעורר רגשות כואבים ויחד עם זאת, זהו תהליך של צמיחה נפשית שבסופו של דבר את תצאי ממנו מחוזקת את תראי שעם הזמן יהיו לך פחות ופחות ימים קשים והכאב יחלש בהדרגה העיקר, אל תאבדי את האמונה בעצמך! ותזכרי, שאם הדברים עלו על פני השטח זה אומר שנהיית מספיק חזקה על מנת להתמודד איתם! ככה עובד המוח האנושי.... הטראמות לא יכולות להישאר כלואות בפנים לעד הן נשארות בפנים כמו פצצה מתקתק ובאיזשהו שלב הן תמיד מתפרצות החוצה ומשתלטות שולחת לך כוחות להמשך ההתמודדות האמיצה שלך מחבקת בחום שחף
מה שלומך היום? הימים והשנים שעוברים לא תמיד מקלים על הכאב העבודה היא יומיומית לזכור את הימים טובים לזכור את הכוחות את התמודדות האמיצה את כל ההשגים לומר לעצמך אני שווה - מגיע לי הכי טוב בעולם!!! את כואבת עכשיו לא משתגעת מחזקת אותך אידה