לילה/ בוקר טוב
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
זה הלילה השני שאני לא מצליחה לישון לא מתוך מצוקה או כאב אלא יותר מצב של קצת היי כזה הראש עובד יותר מדי מהר המחשבות רצות לאנשהו בונה תוכניות דמיוניות בזמן שצריכה להירגע ולהירדם גם לא מצליחה להכניס את עצמי למיטה עד מאוחר וגם כשכבר נכנסת למיטה, נשערת ערנית מדי בשביל להירדם אני לא אוהבת את התכונה הזאת אצלי לא אוהבת את הדו-כותביות עוד לפני יומיים הייתי בדאון רציני ומשם זה ישר התהפך להיי אפילו לא הספקתי לשים לב איך זה קרה אני רוצה את האמצע, רוצה את היציבות רוצה להרגיש שאני בן אדם אחד שלם ולא כמו שעכשיו - כאילו שזה שני אנשים שונים לגמרי אחת מדוכאת, פסימית, מרירה, כועסת, לא סומכת לא על עצמה ולא על הסובבים אותה, סגורה ולא חברותית והשניה שמחה, מלאת רוח חיים, אופטימית, מאמינה בכך שהיא יכולה להשיג כל דבר שרק תרצה, מלאת ביטחון עצמי והערכה עצמית, תקשורתית וחביבה על כולם איך מאחדים את שני האנשים האלה ביחד? איך מפסיקים להיזרק מקצה לקצה? איך מגיעים לאיזון?
יותר מדי מתח נפשי יותר מדי חרדות ואחר כך יותר מדי התרגשות אז בסוף נהייתי חולה :(
תרגישי טוב... מקוה שישינת בלילה.. שולחת חיבוק http://i204.photobucket.com/albums/bb319/ORANEBYRD/Feel_better_soon.jpg דמעה
מנסה לתת לך משהו שלימדו אותי באימון אישי תנסי לדמיין קרחון עצום אנחנו רק רואים את החלק העליון שלו שזאת המציאות שלנו האמצע זה הקופצנים כל המחשבות שעולות לנו בראש ומפריעות לנו להתרכז ולמטה זה הנשמה אז ההצעה שלי היא שאת כל הקופצנים תרשמי על דף כל פעם שזה עולה אפילו אם זה רשימה ארוכה שולחת לך חיבוק תרגישי טוב
בכולנו קיימת דו-קוטביות. ופעם אנחנו למעלה ופעם למטה השאלה היא כמובן באיזה מינונים. כאשר מגיעם עד לקצה של אחד הקטבים ואח"כ נזרקים לשני בחזרה זה יכול להיות מפחיד וחסר אונים כמו ברכבת הרים. עליות עד למעלה ואח"כ ירידה תלולה. אבל בחיים האמיתיים בניגוד לרכבת הרים אין את מחסום הבטיחות והמסילה ששומרת עלנו שלא ניפול למטה לא מוגנים. בחיים האמיתיים אנחנו חשופים. שמעתי שאומרים שחלק מהאנשים שחיים בדו קוטביות הם דווקא הכי מעניינים ויכולים להיות אמנים גדולים ויוצרים יוצאי דופן בניגוד לאנשים שחיים ככה באמצע ולא חווים יותר מידי לכאן או לכאן. זה אמנם יציב ובטוח כמו נסיעה שקטה על מסילה ישרה אבל זה מפסיד מן הסתם את כל הכיף של הלהיות לגמרי בטופ... וזה דבר שאלה שחיים באמצע לעולם לא יחוו מן הסתם.. שולחת לך חיבוק לעבור בבטחה את כל העליות והמורדות..... (((((((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה
מצטארת שלא הגבתי קודם לא ממש הייתי פנויה לכך רגשית וגם היו לי ימים קצת עמוסים אבל קראתי והתגובות שלכן חיממו לי את הלב :) שחף
