אומרים.. ט'

תודה לכל אחת ואחת שהגיבה לי. מחממם את הלב, באמת! מצטערת שאין הרבה מילים. אני באמת באמת מצטערת. אבל ..אין בי כוחות. אזלו.. אומרים שאלו הם החיים רק תגידו לי מתי הם נגמרים כי נמאס נמאס כך לחיות רוצה כבר לא להיות. ולמה נגע הילד כשידע שאסור ולמה התקרב האיש לתחום האסור אם היה אפשר לשנות אולי היה אפשר לחיות לחיות טוב יותר לחיות בלי לוותר וכאבי הלב כבר לא היו איומים וכאבי הלב כבר לא היו כואבים וכאבי הלב כבר לא היו נוראיים אך, זה רק בחלום כי צבטו אותי- והתעוררתי פתאום ואז הבנתי כי זו המציאות מציאות מרה מציאות רעה מציאות כה נוראה וכאבי הלב רק גברו וכאבי הלב רק הלכו והתעצמו.. והנפש הכואבת והנפש המיוסרת והנפש המותשת כבר לא יכלה עוד ואני .. רק שחור רואה רק שחור מרגישה ופתאום נשמעה הלחישה הלחישה המפחידה שהנה הוא מתקרב- הוא בא ..... ולמה נגע הילד כשידע שאסור ולמה התקרב האיש לתחום האסור ....הגוף בוגד בי פתאום.. הכל כואב לי .. פיזית.. נפשית..

בובונת אני מבינה שהכל עולה ומציף שהזיכרונות לא נותנים מנוח שהכאב מסרב להרפות תנסי אולי להיזכר בתקופות הטובות יותר בחיים שלך בתקופות, בהן החיים נראים אחרת בהן הזיכרונות לא כל כך קרובים לפני השטח בהן יש חיוך אמיתי על שפתייך תנסי להיזכר, איך בתקופות האלה את מצליחה להרחיק את הכאב? מה עוזר לך? ומה חסר לך עכשיו? מה מעורר את ההצפה הרגשית הזאת? ואולי אם תצליחי למצוא תשובות על השאלות האלה תוכלי לעשות משהו כדי לשנות את ההרגשה תמצאי את הכלים, שיעזרו לך להרחיק ממך את הכאב גם היום מחבקת אותך בחום, חיבוק אוהב ותומך, חיבוק של ביחד שחף