רע....מוותרת

נמאס שהכל מלחמות.. זה הילד שבך - יהודה פוליקר "יש שם איזה שיא, יש איזה כאב אתה שורף שעות מתות ועיתונים בערמות כל סופשבוע תמונות משפחתיות של אחרים בחלונות שורפות אותך אתה יוצא כשזה כבר חושך לבוש בשחור אתה נוסע ונוסע במהירות האור כאילו יש שם איזה שיא שרק אתה יכול לשבור אתה מסתיר את המכות, פצעים פתוחים וצלקות שלא הגלידו אתה זוכר פרטים קטנים שאחרים לפני שנים כבר שכחו לפעמים אתה שוקע וסופג את הכל לפעמים אתה פוגע ביקר לך מכל כאילו יש איזה כאב שרק אתה יכול לסבול יש שם איזה שיא שאתה לא שברת ויש איזה כאב שאתה כבר הכרת יש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור אבל יש בחוץ חיים שאתה לא הספקת ויש עוד אהבה שאתה לא אהבת יש איזה כפתור שאף אחד אף פעם לא יסגור הילד שם הוא איש אבוד מרגיש נטוש דחוי שדוד חולם בחושך והוא נרדם ומתעורר שולח יד ולא זוכר, שאין שם אף אחד ובחלום צונח ילד קשור מאחור, וזה הילד שבך אבל קוראים לו לחזור, כאילו יש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור " לא נאבקת יותר בכלום... ממילא כלום לא משתנה... מצטערת שככה... דמעה

איך את היום? מצטארת שלא יכולתי להיות בשבילך כאן אתמול :( את יודעת, לפעמים על מנת שהדברים ישתנו, צריך קצת להרפות לאפשר לרגשות להיות שם ולא להילחם

אל תוותרי.... אל תכנעי... יש בך הכוח להתמודד... לבנות עתיד חדש, לוותר על כל מה שלא עוזר... על מה שבאמת מיותר... אהההה.... רגע לא לבטל...