כיביחול הכול תקין
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יוצאים אם חברות ומבלות וכאילו הכול נחמד אבל אני בתוכי רוצה להיות לבד אפילו אם אפשר גם להעיף אותי כביחול סטודנטית טובה והכול המחקר תקועה המעבדה הפוכה ואין איש אחראי ואחרי 7 שנות אקדמיה אני לא יכולה לעסוק המקצוע שלמדדתי בגלל העיניים שנגלו לפני שנה אין לי כוח ללימודים אין לי כוח לראות אנשים לריצות של המחקר והכול כביחול משלמיה טוב אם הרעיון שהטיפול אצל אחד הפסיכולוגים הפסיק עקב כך שהוא לא יכול מסיבות תכניות ובעצמי לא יודעת איך אני מרגישה אם זה כביחול צריך לשמוח יש ועדה לסל שיקום אבל האמת אני מתה מפחד ולא יודעת כלום ומרגישה מאוד חסרת תמיכה בנדון מיואשת לחלוטין וכבר די לא יודעת איפה לזרוק את עצמי שלא יכאב שהמחשבות אל דברים שקרו והסיוטים כבר יפסיקו לי די נימאס מהכול
כביכול,,,,,,,,,,יכולת אולי לנסות לזרום ביציאה עם החברות ולתת לעצמך לא לחשוב ,,,,,,,,,,אולי היה מסיח את דעתך מכל מה שמפיל אותך ? לא הבנתי למה הכוונה שלך -העיניים שנגלו לפני שנה , יש לך בעיות בראיה ? אז בטוח שקשה לך לקרא ולהתמקד גם בכתיבה ,אני חושבת שאולי , רק אולי אם היית יכולה לשקוע בלימודים או במחקר , היה גם עוזר להסיח את הדעת , היה מקל עלייך , ומה זאת אומרת שהפסיכולוג הפסיק טיפול מבחינה טכנית ? רק אותך הוא לא מקבל או הפסיק לעבוד בכלל ?נראה לי שזה כן משפיע עליך ואפילו מאוד , מה זה סל שיקום ? ממה את בדיוק מפחדת ? מצטערת ששואלת הרבה שאלות , אבל את נשמעת ממש תלושה מהמציאות , כאלו ברחת ואת מתחבאת " מתחת למיטה " כדי שלא ימצאו אותך , יש מישהו שיכול להיות שם בשבילך ? אולי אפילו חברה ? אייך אפשר לעזור לך ? חטולית
