:(( ט'

זיכרון מוכר וטריגר מוכר שחשבתי שכבר עשיתי עבודה עליהם וזהו ומסתבר שלא ככה בכלל..והכל חזר קשה יותר וכואב יותר...ולא רוצה שוב לחיות את הזיכרון הזה..היום הייתי בטיפול ודיברתי מסביב...לא היה לי אומץ לפתוח שוב את הזיכרון...שוב לתת לו מילים...ורציתי לדבר ולא הצלחתי...ואני כועסת על עצמי כי עכשיו אני תקועה עם המילים ששורפות אותי בנשמה ורק עוד שבוע יש לי שוב טיפול...אווףףףףףףףףףףףףף שונאת את עצמי ברמות מטורפות ממש.... דמעה מטומטמת ממש ממש ממש....

חיבוק הלואי והיו לי מילים עזורות ומנחמות

הייתי זקוקה לו דמעה

כשאין לי עם מי לדבר והמילים שורפות לי בנשמה, אני מוציאה אותן כאן כי כאן יש את הבמה לכך ויש מי שיקשיב ומי שיבין מציעה גם לך לעשות את זה, זה יכול להקל עד הטיפול של השבוע הבא, שתהיה לך הזדמנות נוספת לדבר על זה עם המטפלת

קודם כל מקוה שהצלחת בסוף להרדם... ולהביא את המילים לכאן? לא מסוגלת..אלה מילים קשות מידי...לא רוצה לראות אותן כתובות בכלל... מקוה שהמשך היום היהי טוב יותר דמעה

דמעה לא מטומטמת , ממש לא !!!! דמעה פשוט חנוקה ולא מסוגלת להוציא החוצה מילים דמעה כואבת את הזכרונות שלא מרפים ולפעמים חוזרים ונשנים , -50-דקות טיפול אף פעם לא מספיקות כדי להקיא מתוכך דברים שנשנמרו שם במשך המון שנים !!! לא פשוט בכלל לנבור בפצעים ולתת להם מקום !! לא מובן מאליו שדווקא באותן -50 דקות הכל ישפך כאלו מדברים על בגדים או קניות בסופר , ממש לאאא !!! ושוב , זה שלא יכולת להוציא לא הופך אותך למטומטמת !!! העלו כאן הצעות כדי להקל עליך , אם לא מתאים לך ,,,,,, גם בסדר , רק את יודעת אייך ומתי תהיי מסוגלת להוציא את הכאב שלך , מחזיקה לך אצבעות מתוקה שכשיגיע הרגע הנכון תוכלי גם תוכלי להוציא ולומר ,,,,,,,,,,,,,,,,,, איתך עם חיבוק עדין ורך חטולית

דמעה יקרה מצטערת על הטריגר שחוזר.. על הקושי והכאב... את חשבת שזה נסגר והינה זה חוזר באותה העוצמה... אולי זה לא עובד עד הסוף...אולי זה היה זמני... אולי יש בך משהו שבודק את הטיפול החדש... באם אני יכולה לדבר? להזכר ? לשתף בטראומה? אולי את מרגישה בטוחה כדי לפגוש את הטראומה שוב??? את מקווה שיעלם... בלי למילים... אולי בכל זאת... אנחנו כאן בשבילך מחבקת אידה