איזה מזל שהמציאו את האינטרנט!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ואפשר לחפש בו מידע מעניין אחרת מה הייתי עושה ב-5 לפנות בוקר?! אני תוהה אם יש לי סיכוי לקבל נכות נפשית ואולי גם איזושהי קיצבה נחמדה :) אבל זה סתם אני לא יכולה לעשות את זה גם אם זה היה אפשרי מבחינה טכנית כי מי ירצה להעסיק מטפלת בעלת נכות נפשית :(
בסביבות 6 התנתק האינטרנט - תקלה איזורית ורק עכשיו, אחרי שעה התחבר היה לי מה זה משעמם בהתחשב בעובדה שעדיין לא מצליחה להירדם מעניין אם יצא לי בכלל לישון לפני העבודה מזל לפחות שאני עובדת אחה"צ ויש לי עוד סיכוי לישון היום כמה שעות אוףףףףףףףףףףףףףףףףף הלילות הלבנים האלה :(((((
שחפונת.. מה פתאום נכות נפשית???? ייתכן?יש מצב לזה? אין... ביטוח לאומי בטח לא מכיר במקרים שלנו. רק אם נפתח משפט ובמשפט מוכיחים מעל לכל ספק את הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מההתעללות אז בית המשפט פוסק תשלומים לקורבן מהתוקף. ומשפט- זו דרך קשה של עדויות, רכילויות, האשמת התוקף, מפגש איתו בבית משפט.. לא נעים בכלל.. אני יודעת.. גם בי התעורר יום אחד צורך להיות מוכרת- שמגיע לי פיצוי כלשהו כספי לפחות בשביל טיפולים פסיכולוגיים. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. ואגב, נניח שביטוח לאומי יכיר בך כנפגעת נפש בעקבות גילוי עריות ותקבלי קצבה מהמדינה- את יכולה לנסות לברר איך אפשר לפתוח הליך כזה. תצטרכי פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי הציבורי שיתן מכתב והמלצה על הפגיעה הנפשית ולא נראה לי שזה יפריע לך בעתיד בקבלה לעבודה. את לא חייבת לספר את זה זה אישי שלך. אלא אם כן יש עניין מס הכנסה שכל עוד תקבלי מהמדינה אסור יהיה לך לקבל הכנסות מעל לסכום מסויים. זה מורכב. תלוי מה את רוצה. ואגב גם שמקבלים את הקצבה אח"כ יש כל כך הגבלות על הפרט- איסור להחזיק רכב , איסור לצאת לחו"ל בתקופת קבלת הקצבה ועוד ועוד.. וזה אורך הרבה זמן עד שפוסקים בכלל קצבה כזו. לכן, אולי אין ברירה ולנסות ולהחזיק בכל הכוח בעבודות שיש לנו ולממן את עצמנו כמו שאנו רגילות. אין ברירה. הינה אנחנו עושות את זה! עם כל הקשיים. אבל את יודעת מה מרגיז אותי?! שמצד אחד העלו את רף המודעות במדינה לגבי תקיפה מינית ואונס. כולם מדברים על זה, נפתח קיר עדות אבל- איש אינו מוכן לעזור ממש לנפגעות בטיפולים פסיכולוגיים- שזה לב העיקר. זה טוב וזה יפה שכולם בוכים ומזדהים איתנו. אבל בקבלת עזרה פיננסית- מה פתאום!כסף לטיפולים - אף אחד לא מכיר בנו. יש מרכזי סיוע- אבל כמה?!?!? וברוב המקרים הם רחוקים ואין להם מספיק כוח אדם. זה נחמד שמרשים לך לבכות בטל' ב1202- ולעיתים מי שעומדת בצד השני גם קרה ולא ממש מבינה..או אכפתית גם נתקלתי בכאילה במרכז הסיוע ומזה התאכזבתי מהם! מרכזי הסיוע לדעתי טובים לדבר אחד- לאחרי אונס בזמן אמת וליווי הנתקפת. אבל שהם שומעים על פגיעה מלפני שנים- היחס הוא לגמרי אחר. אני הרגשתי את זה. אני ידבר על זה בהזדמנות אחרת.. אז אנחנו באותו מצב- אמנם מדברות על זה אבל לא ממש עושים בשבילנו משהו. הכל חרטה!
http://www.eshkol.com/images/seascape.jpg
מלא אור אנרגיות ומזל מזל שיש אינטרנט.............. תחפשי כל מיני דברים מעניינים יותר עבורך.... יום נפלא אידה
למה מעניינים יותר? קיצבה זה לא מעניין? לדעתי זה מעניין ביותר!!!! אלף - אלפיים שקל נוספים לא היו מזיקים לי בכלל!!!
וואלה .. איזה כיףףףף מתוקה - הלוואי והיה אפשר לעשות פוס מהחיים האלה אבל את באמת במקום אחר כמו שאידה אמרה אז במקום קיצבה תכנני לעצמך מנוחה, זמנים של אגירת אנרגיה - מ'תומרת??? חיבוק - ליז
לפעמים לא מזיק לחלום :)
"מי ירצה להעסיק מטפלת בעלת נכות נפשית :( " אווץ כאב אני יודעת שזה לא נאמר משום מקום בכוונה לפגוע במישהו אבל זאת הדעה הרווחת בציבור מי ירצה להעסיק מישהו בתחום הטיפולי כשהוא נכה נפשית אז בתור אחת שמקבלת קצבה קבועה של 100% חשבתי על זה המון ותמיד הכנתי את עצמי לשאלה הזאת שאני יודעת הרבה יותר מאחרים כי אני יודעת לא מהספרים אלא מנסיון אישי.. אבל בסופו של דבר אני נשארת נכה וסוג של פגומה וכן זה נחמד ההטבות ועוד 2000 שקל כל חודש אבל זה לקום כל בוקר ולדעת שאני נתמכת סעד פעם חשבתי שאולי לא מגיע לי ויש כאלה שצריכים יותר ממני אבל בכל בוקר כשאני לא מצליחה לצאת מהבית כי אני מפחדת או כי זה עוד לילה טרוף שינה אני יודעת שאני צריכה את הקצבה הזאת לא בשביל ה2000 שקל תוספת כל חודש אלא כי בזכות הכסף הזה אני חייה עצוב אבל אמיתי אני חושבת שהרבה לא מבינים מה זה להיות נכה נפשית מה זה באמת להיות נכה נפשית אני חושבת שגם אני לא מבינה אבל היום אני יודעת מטפלת עם נכות נפשית אני לא איהיה ולא כי לא יעסיקו אותי ולא כי אני חכמה פחות ממישהו אלא כי אני באמת נכה אני זוכרת שיחה שהייתה לי עם הפסיכאטר שלי שאמר לי שקשה לחיות ככה שאת יודעת שבכיתה את בחלק החכם יותר מהרוב ובד"ך זאת שיושבת לידך את גם חכמה ממנה אבל בסוף היא מצליחה יותר ממך כי לה יש את היכולות הבסיסיות שלך אין את הסבלנות ללמוד ואת הראש ללימודים כשהראש שלך רץ לאלפי מצוקות אחרות. איטלגנציה לא מספיקה כשיש ימים שהדיכאון משתק לך את כל האיברים. ולא יודעת מה ניסיתי להגיד ואני יודעת שלא התכוונת שחף ואני לקחתי את זה למקום מאוד אישי סליחה
מה שאני יודעת מהניסיון האישי שלי ומנסיונם של עוד אנשים זה שאם באמת רוצים אפשר לנצח את המחלה ואפשר להשתקם אם כל יום שקמים בבוקר יודעים שזאת המטרה ולא מוכנים לוותר ולא מסכימים לתת למחלה לשלוט עלייך ולנצח אותך ולהילחם כל יום מחדש על לקום בבוקר על החיים ועל עצמך עם הרבה מאוד עקשנות ובלי להרים ידיים אפילו לא לרגע אחד לקבל החלטה וללכת איתה עד הסוף את יודעת מה הפסיכיאטרית שלי אמרה כשסיימתי את התואר הראשון? שזה הזוי שהצלחתי לעשות את זה! (ככה במילים האלה בדיוק) כי במצב בו הייתי מקומי היה במחלקה פסיכיאטרית ולא על ספסל הלימודים ובכל זאת עשיתי את זה! הצלחתי לסיים את התואר הראשון בהצטיינות אז גם אם זה נראה הזוי זה עדיין אפשרי אל תגידי אני נכה אל תוותרי על עצמך!!! יש לך את היכולת ואת הכוחות את רק עדיין לא מספיק מאמינה בהם ברגע שבאמת תאמיני שאת מסוגלת את תהיי מסוגלת!
אני לא כתבתי את דעתי האישית אני פשוט מודעת לסטיגמה שקיימת בחברה ובגלל הסטיגמה הזאת בזמנו גם סירבתי להתאשפז כי חששתי שזה יכול להרוס לי בעתיד כשארצה להתקבל ללימודים או לעבודה והיום יש מקומות בהם אני יודעת שאסור לי לגלות מה מצבי הנפשי ואסור לי לגלות שאני לוקחת כדורים פסיכיאטריים, למשל כי אם אני אגלה אני אשאר בלי עבודה
