איזו מן שבת

בעלי אתמול הכריז חגיגית: הוא רוצה תינוק נוסף. שאלך לרופא נשים ואוריד את הטבעת. חושב שזה יפתור לי את הבעיות ויגרום לי לרצות לחיות. האמת, לא סיפרתי מה קרה ביום חמישי- הייתה לנו מריבה כי התעכבתי לחזור הבייתה בזמן. הלכתי לעשות ציפוניים אז אמרתי אם כבר אז אני יעשה גם ברגליים וכל הסיפור לקח שלוש שעות. והוא כל דקה טל' וקלקל לי את כל הפינוק. בדרך באוטו צרחתי עליו שלא יעיז להתערב לי ומגיע לי להתפנק פעם ב.. ולקחת חופש מהבית והילדים ולא יקרה לו כלום אם ישמור וכו'.. והאמת זה לא אופייני לו לעשות לי ככה אבל הנה זה קרה. אבל אני נלחמתי בו! למה אני לוחמת וחזקה. אז ביום חמישי הוא לא בא לישון איתי אלא בחדר השני פעם ראשונה שזה קורה). בבוקר גיליתי שהוא לא נרדם בסלון אלא הלך בכוונה לישון בנפרד. וזה כבר היה יותר מידי. אז אני לא מאמינה שאמרתי את זה אבל לא התכוונתי אמרתי שנמאס לי לתפקד ולהיות נהדרת כל הזמן ושעכשיו אני לא יצא מהחדר לשום מקום כי נמאס לי ואני גם שוקלת ל.. כי די נמאס לי להיות טובה כל הזמן אני צריכה שיסתכלו עליי ויראו אותי וכל עוד אני מתפקדת רגיל אז הכל בסדר. ככה אמרתי לבעלי! אבל אם אני יעשה משהו - אולי סוף סוף יבינו! אף אחד לא מבין אותי. אף אחד לא הבין אותי אף פעם אף אחד לא רואה אותי ממטר! אבל משהו כן חילחל אצלו והא חיבק אותי ונשק לי כמו שלא מעולם וא"ח יצאנו לבית קפה והכל חזר למסלולו אבל אני לא רוצה עכשיו תינוק אני צריכה לטפל קודם בעצמי. לא רוצה להגיע עוד הפעם עם התינוקות שלי למכון להתפתחות הילד. חוקרים וחוקרים וחוקרים למה התינוק לא מתפתח כראוי ומי הבעיה בסוף - אמא! וזה כל כך משפיל שאפילו אמא נורמלית אני לא יכולה להיות אפילו לא זה. התינוק השני שלי לא הסכים לאכול מזון מוצק חוץ ממטרנה עד גיל שנה וחצי!! מכאן כל ההזדקקות לפסיכולוגים ואנשי מקצוע. עם הילד הסוף טוב האבחון מראה שהוא בכלל מעל הממוצע. והוא באמת כזה מיוחד. גם בלי אבחון כולם רואים את זה.טוב, זה כבר סיפור אחר..אבל מה כבר עשיתי לתינוק המיוחד הזה?! שלא התפתח כראוי? אני נשבעת, אני לא יחזור לעולם למכון הזה עם התינוקות שלי. בגלל זה אני חוששת מתינוק נוסף

תפסיקי את גם כן תראי את הטוב בסדר מעצבנת אחת למה לא התקשרת ואמרת לבעלך שיחיה אני הולכת להתפנק מניקור פדיקור וכל השאר? למה להילחם כל הזמן? למה לא לחיות ? חוץ מזה למה אין לך אומץ לומר לו את מה שכתבת כאן או לפחות להראות לו מה כתבת שאת לא רוצה עוד ילד כי זה לא יפתור לך את הבעיות הנפשיות אפשר לדחות הבאת עוד ילד לא ? עד שתרגישי יותר טוב אני לא חושבת שבעלך יעשה לך סצנה אם תהיי גלויה איתו ועם הרגשות שלך נעים לך ממש שהוא ישן במקום אחר ? הרגשתי מתוך הכתיבה שלך את הכעס ואת העלבון שהוא לא ישן איתך אז תגלי לו תהיי הוגנת איתך איתו את יכולה את חזקה את נהדרת חבל שתקלקלי הכל במריבה מפגרת שתהרוס לכם בבקשה למען אהבה ילדים וחיים טובים יותר

לא חייבים לריב ולאיים בהתאבדות על מנת להבהיר את עמדתך והרגשתך אפשר לומר את אותה הדברים בטון רגוע את יכולה גם להגיד שאת כועסת וחושבת שבעלך אינו צודק, אינו מבין אותך ופוגע בך אבל בלי לצעוק כי צעקות אינן תורמות להבנה הדדית טובה יותר כאשר אותם הדברים נאמרים בטון רגוע, לצד השני יש הרבה יותר מוכנות להקשיב ולנהל דו שיח ואז סיכויי ההבנתה רבים בהרבה

כן, אם יש דבר שאני לא יכולה לןסבול שגורם לי ט' זה ש מסובבים לי את הגב. האקט הזה שהוא הלך וישן בחדר השני- עשה לי שמות. הרגשתי שאני רוצה למות. אבל מהר מאוד הוא הבין את התמונה שהוא פגע בי ככה אז הוא ישר חיבק אותי ונשק לי בלהט וא"כ לקח אותי לארומה ופינק אותי וקנה לי פרחים.. וזה קרה הודות לזה שדיברתי בגלוי על הרגשות שלי, לא סתם איימתי עליו ש..כדי להתעלל ברגשותיו אלא זו פעם ראשונה שלא הסתרתי את סמויה הזועמת ומה היא מרגישה. ואני חושבת שזה עבר אליו ונגע בו. הוא לא הרגיש מאויים ממני אלא להיפך ראה אותי! סיפר לי שהייתה לו חברה לשעבר שכשהוא רצה לעזוב (היא הייתה פסיכית וקנאית)- איימה עליו שהיא תתאבד אם ייעזוב. והוא בכלל לא היה אכפת לו ממנה אלא נגעל ממנה עוד יותר והתרחק. ואז אכן עשתה זה בלעה כדורים והגיעה למיון. ואז אבא שלה ניסה לדבר על ליבו שיחזור אליה והתחנן ומה לא... וגם היה פסיכולוג בתמונה שניסו שגם הוא יגיע לשיחות אבל בעלי- לא! קיבל החלטה לעזוב אותה ולא רצה לראות את הפרצוף שלה יותר בחיים! ממש לא היה אכפת לו ממנה. כי הוא ידע שהיא מתעללת בו באמצעות איומים. כשהוא לא אוהב אותה אבל איתי זה היה לו שונה. כי הוא ידע שאני אמיתית ואין לי רצון לפגוע בו אלא להראות לו את רגשותיי. והרגשתי שז נגע לליבו. והוא יודע שאני לא הטיפוס שמאיים בשביל תשומת לב. שזה מה שהרגשתי והיית חסרת אונים. אז ..הוא נתן לי הגנה וחום.

אני חושבת שכמו שכתבת את זה כאן בפורום את צריכה להגיד את זה לבעלך להבהיר לו שיש לך הרבה בעיות נפשיות שאת צריכה לטפל בהם לפני שאת מביאה ילד נוסף לעולם אחרת אפשר לומר שזה לא אחראי אני חושבת שאת בן אדם מקסים ושאת אמא נהדרת אבל הטראומות של הילדות השאירו בך את חותמן ובהחלט, כפי שאת בעצמך מבינה, חשוב לטפל בזה את הרבה פעמים כתבת כאן בפורום על כך שהמראה החיצוני שלך זה רק פסאדה תנסי להסביר לבעלך שמה שקורה לך בפנים זה לא מה שהוא רואה בחוץ שאת מתמודדת עם הרבה קשיים נפשיים שהכאב של הטראומה אינו נעלם שזה פצע פתוח שזקוק לריפוי שאפשרי רק באמצעות הטיפול מקווה שהמשך השבת תעבור לך באווירה נעימה ושלווה שחף

את כל כך צודקת בדברייך הפעם. היום בארוחת הבוקר פתחתי את הנושא ואמרתי לו ששקלתי את נושא הילד הנוסף. שאני צריכה לפתור הרבה דברים עם עצמי.דברים לא פשוטים. שזה לא פשוט לי יאללה להוריד טבעת ולעשות ילד. ואז? שוב פעם התערבות פסיכולוגית בטיפת חלב ומשם- למכון? לגלות ששוב פעם הדבר\ים לא קורים כמו בדרך הטבע ורק פסיכולוג המכון יכול לפרום את קשרים? בעלי לא מבין שזה לא פשוט לי. וגם משפיל אותי שגם התפקיד האימהי שלי רעוע וצריך התערבות פסיכולוגית שהילד יתפתח כמו שצריך.. לעזאזל מה עשיתי לא נכון?!? לא התעללתי נתתי אהבה בלי גבול, חיבקתי נשיקתי אהבתי קניתי מתתנות בלי הכרה הייתי מסורה ובכל זאת! גילו שזה באשמתי כי הכל תקין בילד. ואז אמא מצאה את עצמה בטיפולים אצל הפסיכולוגית של המכון. דרך אגב כיום הכל בסדר עם הילדים הודות לפסיכולוגית המכון שלוותה אותי בשנים כה קריטיות של הילדים. וגם לא אחראי לדעת שאני צריכה טיפול ובמקום זה עושה ילד אולי הוא יביא לי את הגאולה. לא! נמאס לי מהמשפחות שלנו שלוחצות ולוחצות נו מתי תביאו בת? יש לכם רק שניים זה לא מספיק. ומה איתי? אז הפעם דיברתי איתו על טיפול שחייב! ובאתי איתו למשא ומתן שאני מוכנה שאת פגישת ההיכרות נערוך יחד איתו (באופן חד-פעמי) כדי שזה לא יראה לו מרוחק ממנו. הוא גם רוצה להתרשם מהמטפלת כי הוא דואג לי שלא ירמו אותי ויעשו לי נזק. ואמרתי שאין לי בעיה לשתף אותו בפגישות הראשונות.

סמויונת -נהדרת שכמוך רוצה לומר לך ממש בקצרה -כל הכבוד לך על כל מה שאת בכלל את נהדרת , מקסימה , חכמה , ואמא נפלאה לילדים שלך , לא פשוט בכלל לסחוב על הגב את העבר הכואב , לא מובן מאליו בכלל לדעת לטפל בילדים ובבעל , עשית כל מה שהיית צריכה ומעבר - לדעתי את אמיצה מאוד וחזקה , כל הכבוד לך על כל ההתנהלות שלך במשך כל השנים -אם את לא גאה בעצמך על כל מה שעשית אז אני גאה בך מכל הלב כי מגיע לך !!!! חטולית

תודה על המילים המנחמות, המעודדות.. קראתי אותך שצמא, בשקיקה..