שתיקה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
רציתי כמה ימים להוציא את זה ממני המילים נעתקו מהיכולת להגיע ולצאת החוצה אולי זה הרוצח הכי גדול שלי השתיקה זה אולי פרדוקסלי אבל כאלו לא קורה לי דבר אך בטוחי הכול גואש אמא אמרה:"לא להגיד לאבא שלא ידע" ובמקביל המציאות שלי היתה לצאת יום יום למקום שבו אחד תוקף נמצא אבל אני צריכה לקבל את הכול בשקט כילדה כאשר 4 גברים מצאו בי בבות משחק שהאמת מכאן אני לא זוכרת דבר אך אני זוכרת את אותה פעם שהם ניסו לחטוף אותי(השד יודע איך זה לא קרה)אמרו לי שזה שום דבר ..... שום דבר עד שאני נהית בבות סמרטות למשחקם של אותה חבורה ועוד כילה קטנה יותר כאשר אבא הרביץ מי שצירך לשתוק זה אני ומי שצריך לשתוק כאשר את אמא שברת אלי ואל אחי הקטן שאלו ניסתי להגן וכרגיל לא הצלחתי מקל מטאטא או כל דבר אחר... היה צריך לשתוק לשתוק ולשתוק ופשוט להעלם לא להרגיש לחיך בבוקר ולתפקד כרגיל והכי חשוב לשתוק
כל כך מוכר...וכל כך קשה..וחשוב שהיום לא תמשיכי לשתוק...וזה שאת באה לכאן ולא שותקת זה המון...איתך...שולחת חיבוק דמעה
אחת יקרה אל תשתקי יותר זה נגמר לאף אין זכות לפגוע בך לשלוט בך אני מצטערת על שעברת כל כך קשה תני לעצמך מקום לשחרר הכל לצרוח..... לדבר.. לשתף אידה היא יודעת, אנשים תמיד אומרים לה אנשים רק מתערבים לה מה ללבוש, מה לאכול מה נכון, מה לא נכון מלחשים מה הם חושבים לה משתפים מה הם רוצים לה איך אסור, כמה מותר אם אפשר או אי אפשר תעשי ותלכי, תלמדי ותראי איך ברגע, ברגע כובשים ת'עולם תצרחי, תשתקי רק תבואי, בואי חזרי אלי
