מה שלום כולן???

ובכן , אני בעצם יודעת מה שלומכן נמצאת כל הזמן כאן אבל בקושי מצליחה לתמוך בעצמי. המומחים אומרים שהמקומות האלו של הקושי הם השלב שלפני פריצת דרך אז אני משננת את זה לעצמי עוד ועוד עוד כי ההרגשה היא ששום דבר לא ממש זז. אין ספק שה"אני" של היום היא "אני" אחרת מזו של לפני ארבע שנים כשהטראומה החליטה להתעורר בי אבל הרצון הזה שהכל יסתדר, שפתאום יהיה קל... הוא ממש לא ריאלי ומצד שני כלכך חזק. וההסבר הזה שאלו הם החיים האמיתיים ולא אותם חיים שחייתי לפני - באטימות, בלי ציפיות, בלי התרגשות, בלי להרגיש, ההסבר הזה לא ממש עוזר - החיים האלו המרגשים המאתגרים המספקים דורשים המון עבודה והמון תירגול של שמירה על איזון - הלוואי היה איזה קסם אבל אין ואני לומדת, ומתנצלת שאני לא כאן לתמוך, פשוט בעצמי קצת אבודה. ולפעמים נדמה לי שזו סתם התפנקות, ואיזו זכות יש לי ככה להתבכיין, ומתאפקת מליצור קשר עם המטפל כי - מה??? אני לא יכולה לבד???? וחוץ מזה שדי , מספיק , הגיע הזמן לסיים טיפול. התלות הזו מטופשת - כך אני אומרת לעצמי, וחוזרת לדפוסים הישנים להרגשה של הלבד, לחויה הזו שאף אחד לא מבין או יבין אותי לעולם - אבל זה לא כך - או שכן .... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1236364 הלואי והייתי יכולה לתמוך קצת, אני קוראת פה דברים מאוד קשים - מתנצלת שלא במקום הזה כרגע שולחת חיבוק כח ותיקוה לכלן, אוהבת ליז

היי ליזוש אני שמחה לדעת שאת עדיין כאן למרות שלרוב לא רואים אותך עצוב לי לשמוע על התקופה הקשה שעוברת עלייך עכשיו ואני אישית לא חושבת שיש משהו לא טוב בלהרים פעם ב... טלפון למטפל שלך אם מרגיש לך שזה יכול לעזור אני מבינה את הרצון להסתדר לבד ולא להיות תלויה באיש אבל לפעמים כל אחד מאיתנו זקוק לעזרה ואין שום דבר פסול בכך אל תחמירי עם עצמך החיים הם לא שחור ולבן וגם אם את לא חושבת שנכון עבורך להישאר בטיפול עדיין את יכולה להיעזר במטפל שלך מדי פעם בעת הצורך זה לא חייב להיות או כל הזמן עם או לגמרי בלי אפשר גם משהו באמצע מקווה שהתקופה הקשה תעבור מהר ותרגישי שוב מלאת כוחות ואנרגיות שיהיה לך שבוע רגוע שחף

ליז יקרה עכשיו הזמן להשתמש בכל מה שלמדת בטיפול, אחד מהם : הוא לא להיות לבד, לבקש ולקבל תמיכה . ... לדבר , לשתף... אנחנו כאן אידה