חזרתי לא מזמן מהבית חולים

ההיתי שם יותר משמונה שעות, היה כואב,היה ממש ממש כואב,אני רוצה חיבוק,לא חיבוק כואב ,כי הגוף מסומן בכחולים סגולים,אני רוצה לחיבוק שיכול להכיל אותי. השעות האלו בשני בתי חולים,וכדורים וזריקות ובדיקות פולשניות והרכת האונס הזאת,ובדיקות כרוגיות ועוד כדורים לבלוע,עוד זריקה לעשות,והכל אובר יחד למשטרה,כל האדויות שנלקחו משם,אחרכך בית חולים אחר,מקום לבדיקות זימועיות,והאמיסו אליי כדורים לחודשים שלמים,כואב לי מידי,כואב לי ואני פוחדת,עשיתי צעד חשוב,אבל היומים האלו לקחו ממני הרבה כוחות,האדות במישטרה,הצליומים של כל החלקים בגוף שלי,הכל כל כך מביך וקשהההההההההההההההה אני מרגישה רע,רע מאוד,פיזית ונפשית לא טוב לי,אפשר חיבוקים, מילים מנחמות?

לא יודעת כבר מה להגיד לך.. מקוה שתרגישי טוב יותר בקרוב.. תשמרי על עצמך דמעה

מצטערת ,ממש מצטערת שככה אני אני לא רציתי את זה,החבר שלו,של הגרוש שלי,מצה אותי אחרי שהחזרתי את הילדים שלי,אני לא רציתי את זה,אני לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא יופ שני יש שיחזור וזה מפחיד אותי אני מבינה שהרמת ממני ידיים מצטערת מכולם,האמת גם אני הרמתי ידיים אני לא שווה כלום,אני לא שווה שום דבר,אני סתם חרה של בן אדם,לא שווה להיתיחס להודעה הזאת,לא שווה כלום להיתראות

מחבקת לאט ובעדינות לא להכאיב אני מבינה כמה קשה וכואב הכל.... כל כך הרבה כוחות צריך... היכן את עכשיו? מי איתך? מקווה שלא לבד שמרי על עצמך אידה