נקודות האור של השבוע
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני לא בטוחה אם יש.... אולי זה שהסתפרתי ועשיתי גוונים ביום ראשון? זקוקה לעזרתכן תעזרו לי להביא קצת אור לפורום!
יפה שלי , רק לראות אותך כאן כבר יש המון המון המון אור ומה עם המאמר הנפלא שהבאת לנו על ארמה בומבק חולת הסרטן ,והלכת גם לראות אייך מטפלים בילד אוטיסט לא ? את שוכחת שעשית דברים טובים למען אחרים ? גם שוכחת את עצמך ? והפורטרט הנהדר שלך , מה הוא בטל ב-60 ? אלה דברים נפלאים שעשית ואת צריכה להיות גאה בעצמך בהישגים שלך !!!!!! ממש לא מובן מאיליו , מבינה ?כל נושא צופן בחובו עומס ריגשי ומנטלי , עמדת בזה יפה מאוד , אייך את לא רואה את זה ? ואת נקודת האור שלי אכתוב אחרי זה ,בנפרד חטולית
יש לי נקודת אור גדולה מאוד סוף סוף והיא,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, אנחנו כבר אחרי הניתוח של אספי שלי ,אחרי כל המתח והלחץ אחרי כל החרדות שליוו אותנו בשבועיים האחרונים ,ביום רביעי בבוקר ב-7 כבר הייתי עם הילדים שלי בבי"ח אסף הרופא כדי להיות איתם וללות אותם , לתמוך בהם נפשית ורוחנית בזמן שאספי היה בניתוח ,הניתוח היה קצר - רק 40 דקות , ואחר כך עוד שעה וחצי התאוששות ,ומשם חזרה למחלקה ,טיפסנו על הקירות עד שהניתוח נגמר , ואני התייבשתי בחוץ בחדר המתנה לבד עד שהם יצאו אז קראתי בנתיים תהילים , מענין שביום רביעי כמעט כל הפרקים היו שיר מזמור לאסף - במחלקה היה לו חדר משלו עם מיטות להורים ,כל הזמן הרגשתי כאלה רעידות בלב חשבתי שהנה מגיע התקף חרדה , גם כדור הרגעה לא עזר , רק כשהוא הגיע לידיים שלי וחיבקתי אותו , הרגשתי אותו , מסכני שלי , כמה בכה ואיתו גם אמא שלו ,הרדמתי אותו בידיים שלי כדי שהילדים יוכלו לנוח ולאכול משו -לשתות , גם חוסר מזון ושתיה במצבי לחץ מאוד משפיעים על ההרגשה ,הוא ישן כמו מלאך קטן תוך כדי שהוא משמיע אנחות קצרות שלי בכי חנוק, הצעתי לידלים ללכת הביתה לישון כמה שעות , לנוח , להתקלח כי בלילה הקודם לא ישנו בכלל והם כמובן לא הסכימו , אני הגעתי לשם כבר מצויידת עם בגדים להחלפה ונעלי בית לשהות שם כל הלילה , מאחר ולא הסכימו לקחתי את אספי לעגלה ,הוצאתי את כולם מהחדר כדי שהם לפחות ישנו כמה שעות ואני-( הצולעת ) בלי המקל יצאתי איתו להליכה בתוך כל פרוזדורי המחלקה , באמת לא יודעת כמה סיבובים עשינו עד שהוא נרגע ,עד 6 בערב טיפלנו בו גם בעלי וגם אמא שלה כדי שהילדים יוכלו לישון כי לא ידענו אייך יעברו את הלילה הראשון אחרי הניתוח ,היום הוא שוחרר , תודה לאל שהכל עבר בטוב וגם הלילה היה יחסית יותר קל גם כי הם לא היו כבר עייפים ואני מאושרת כי גם מחר הם יבואו לביקור בטח בצהריים כדי לקחת את הכלב שלהם שנמצא פה כבר מיום שלישי וגם כדי לראות את הנשמה שלי , את אספי ,כמובן שלא כתבתי כאן הכל , העיקר שאנחנו כבר אחרי , עכשיו אפשר לנשום לרווחה ולחייך ולחשוב על שבת ומנוחה , ומאחר ומחר יהיה יום עמוס אז נכנסתי עכשיו כדי לכתוב ולשתף בנקודת האור הכי גדולה שלי - והלוואי שלכולכם יהיו נקודות אור אפילו קטנות שתוכלו לשתף בהם אז ,,,,,,,,,,שיהיה לכולכן שבת שלום ומבורך , הרבה שלווה ובריאות והמון אושר , אם אוכל אכנס גם מחר , אם לא ,,,,,,,,,,, חטולית
חטולית בהחלט צודקת.. ואני מתארת לעצמי שיצא לך יפה !!
http://virtualsolar.com/library/2bigstockphoto_Happy_Sun_103457.jpg כל כניסה שלך שחף יקרה ליז המדהימה חטולה המקסימה בובה שמזמן....לא ראינו מנותקת שלאט לאט נותנת צאנס... עמית האמיצה שזוכרת שיש אור בקצה המנהרה דמעה המקסימה סמויה נפלאה גל....שגם מזמן לא ביקרה מי יודע מה עם ליאור? כנפיים? שדה? ועוד חברות ??? שבת של אור אידה
הלכתי אתמול בלילה למיון. כי היו לי מחשבות אובדניות ממש חזקות, ופניתי למיון, לבד, עם עצמי, כדי לקבל עזרה. כדי לא לפגוע בעצמי. כי זה הפחיד אותי ונבהלתי ולא סמכתי על עצמי. אז "אספתי" את עצמי וניגשתי למיון. "לא חשוב" שהאחיות שם לא הבינו מה אני רוצה ובשביל מה באתי, והפסיכיאטר שראה אותי (שביקשתי שייראה אותי) לא הבין במה הוא יכול לעזור לי, ושלח אותי הביתה לעשות מקלחת חמה ולנסות ללכת לישון. "לא משנה" שכל מה שהיה חסר, זה שהיו צוחקים לי בפנים, שם במיון, כי זה מה שהשתמע מהיחס שלהם כלפיי. "לא חשוב"...פניתי לשם כדי לא לפגוע בעצמי..כי הרגשתי ממש ממש קרובה לזה, וזה הפחיד אותי. נקודת אור?
נקודת אור גדולה לזכותך מתוקה, כל הכבוד לך, על האומץ לגשת לקבל עזרה. ועל כך שלא פגעת בעצך יקרה! כל הכבוד
בטח שזאת נקודת אור וגדולה מאוד!!! אני חושבת שעשית קפיצת מדרגה!!! את עושה מאמצים גדולים כדי לשמור על עצמך וזה בהחלט ראוי להערכה!!!! כל הכבוד לך!! אני באמת באמת גאה בך!!!! רק חבל שיש אנשים שלא מבינים ולא יודעים להאריך את זה וכשבעלי מקצוע נמנים בין האנשים האלה, לדעתי, זאת בושה וחרפה!!!! ואיך את מרגישה היום?
עסוקה! פחות מתמקדת על מה שקרה .. הטיפולית שלי בחופשת מחלה של 12 יום. ואני מצליחה להתמודד -ברוך השם- בסדר.. מתנדבת במד"א- וכל כך טוב לי שם.. למרות המקרים - הלא פשוטים שאני רואה .. וזה לוקחת ממני קצת מהכוחות שיש (מבחינה נפשית כמובן) פיזית- זה אכן מעייף, אבל זה טוב מאשר לשבת בבית ו.............. אהמ.. ונראה לי שזהו! שבת שלום..
בובונת טוב לראות אותך כאן!!! איזה יופי שאת עושה את מה שתמיד רצית לעשות ונהנת מזה נשמע שזה ממלא לך את החיים כל הכבוד לך!!
גם אני מתה להסתפר ולעשות גוונים.. לכבוד פסח.. אבל לא מוצאת זמן. הספר שבא אליי קבוע הבייתה נסע לחודש לרוסיה. ואני אוהבת רק אותו! אז אני עם שורשים..ושיער אסוף כדי להסתיר.. אה.. איזה כיף לך.. בטח את נראית נפלא!! איזה כיף מרגיש אחרי תספורת, הא? ופן.. הכל כל כך מסודר ובמקום.. בכל אופן לי זה עושה טוב.. למשך מס' ימים.. עד שהפן מתחרב.. ואח"כ שוב מרגישה שנראית זוועה ו..חייבת עוד פן אבל אין לי זמן ללכת למספרה אז מסתפקת בשיער אסוף.. עד הפעם הבאה.. תתחדשי! אה.. ושכחתי לספר לך - יש כאן בנות שפוחדות ללכת לרופא שיניים. אז אצלי זה "פחד" מהספר שנוגע לי בשיער. אני מנסה לחייך והיות משוחררת כי אני מתביישת שישימו לב שאני לחוצה פחד מבפנים אני מתכווצת עד סוף התספורת (מה הוא בכלל "נוגע" בי ומה כולם מסתכלים עליי?!) וגם לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהג ובכלל כל האנשים האלה שיושבים שם ממש חנק! בטח הם רואים שאני לחוצה אז הם חושבים שאני חולת נפש. מתה לעוף משם! מה אני בכלל עושה שם? מרגישה כזה מוזר כאילו הרגליים שלי מתנקות מהקרקע ואני מתחילה לרחף.. הרגשה בכלל לא נעימה. ובכלל ההרגשה שבטח מן הסתם מסתכלים עליי כי אני בעצם קיימת כלקוחה שם בכלל עושה לי זוועות. .. אז גייסתי לעצמי ספר-בית ואני ובעלי מסתפרים יחדיו מה שמוריד 50% מהלחץ הנפשי. אבל עדיין קשה לי עם זה. עצם הסיטואציה במספרה- שנואה עליי! גם אם זאת ספרית בת! סליחה שקילקלתי לך את החוויה מהמספרה- אבל הנה זאת פעם ראשונה שאני בכלל מדברת על זה עם מישהו - כל הזמן התביישתי בזה!
וואללההה עכשיו כשאת מספרת את זה, אני חושבת שבעצם גם אני די לחוצה במספרה לא ברמות כאלה שמפחדת להיות שם אבל כל חפיפת ראש מלחיצה אותי וקשה לי ורק מחכה שיסיים כבר לחפוף ורק מתפללת שכמה שפחות יגע לי בראש, שאני כמה שפחות ארגיש ובד"כ תמיד חוששת שיקצר יותר מדי את השיער ובהתחלה זה בסדר, אבל ככל שעוד ועוד שיער נופל על הרצפה זה יותר ויותר מלחיץ אותי לא אכפת לי מזה שהאנשים מסתכלים עלי אבל עצם זה שיש במספרה הרבה אנשים לא מוכרים גורם לי להרגיש לא בנוח שם אז כשצריך לחכות אני תמיד מעדיפה לברוח החוצה לחצר ולחכות שם - יש שם ספסל ושולחן עם כיסאות ואפשר לשבת שם זה בקשר ליחס שלי למספרה ובקרש לפן, אז אני לא אוהבת פנים אני תמיד אוהבת שהשיער מתייבש באופן טבעי כי יש לי טלטלים וגם כשכמה פעמים עשו לי פן, שנאתי את זה, כי זה שורף וכואב אז אני מוותרת על ה"תענוג" הזה ובקשר לשורשים, אז אני חופשי הולכת עם השורשים לא צבועים אני עושה גוונים פעם בחצי שנה - שנה וזה בכלל לא מפריע לי
סליחה שאני חופרת! אבל סתם הגעתי הביתה ושוב נכנסתי לנושא המספרה- המראות האלה במספרה.. שמכריחות אותך להסתכל על עצמך גם אם את ממש לא מעוניינת. אני שונאת לראות את עצמי במראה (פרט לזו שבבית בשירותים האישיים שלי).סליחה שאני נשמעת משוגעת- רק במראה שבביתי אני מעיזה להסתכל על עצמי. בחוץ אני מרגישה כל-כך מכוערת! ועוד המראות האלה במספרות של כל הגוף לא רק הפנים. איכסה..למה התלבשתי היום כל-כך מכוער ואיזה שמנה אני ואיזה דוחה פשוט בא לי להקיא עליי! לא פלא שאני קונה בגדים יפים ואיפור יקר וקונה וקונה - אבל זה בכלל לא עוזר לי. יום אחרי הבגדים הללו נראים כבר כמו סמרטוטים. והאיפור- בסוף היום יורד וואני מואסת בהכל. ואז הולכת לקנות שוב בגדים חדשים ואיפור חדש- יש לי סופר פארם שלם בבית. מה אני רואה במראה- כ י ע ו ר מושלם! ואם יש דבר ששנוא עליי אז זה להצטלם. אח"כ אני מרגישה סכין בלב שאני רואה כמה אני מכוערת. בנות- שוב סליחה זה לא בשביל תשומת לב זה באמת מה שאני מרגישה. והיום אני מרגישה דוחה יותר מתמיד וגם במראה שבבית.. טוב, הנה הצד האפל שלי והמכוער שלי צץ ומתגלה היום בפורום.. אני לא אדם שטחי אבל מרגישה שהחיצוניות מפצה אותי לפחות על מה שאני מחביאה מבפנים. ואם אומרים לי שאני נראית טוב ויפה ובעיקר אם אני רואה שמסתכלים עליי-אז אני מרגישה ניצחון שהנה הצלחתי שוב לרמות את כולם. או שמשתמשת בזה כדי לנקום- הנה לדעתכם אני יפה אבל אתם לא מצליחים להשיג אותי ולא תצליחו לעולם! בעיקר זה מופנה למין הגברי. זאת הנקמה המתוקה שלי- כלפי כל הגברים באשר הם. ולנושא בעלי- הוא אמנם הצליח להשיג אותי והרשתי לו להשיג אותי אבל גם בשבילו אני מסתורית ורחוקה ממנו אלפי שנות אור גם ברגעים הכי אינטימיים -אני לא שם בכלל! והוא קלט את זה עוד מהתחלה סתם.. לא יודעת איזה משאית דרסה אותי היום ומה עובר עליי שאני מספרת שטויות כאלה. בעצם דברים מאוד אישיים וסליחה שאני כל כך כבדה.
