גם אם זה כבר הופיע כאן תמיד טוב להיזכר במילים האלה

בּהוקרה ל?חוֹד?שׁ ההיסטוריה הנ?שׁית ולזיכרון א?ר?מ?ה בּוֹמ?בּק שנ?ח?ל?ה תבוסה בּמ?א?ב?ק?הּ בּמחלת הסרטן. הרי לכן "מלאך" שנשלח לשמור עליכן. לוּ יכולתי לחיות את חיי מחדש-מאת ארמה בומבק (נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן). ·הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד-פנים שהעולם יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד. · הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף במקום שיימס בּאָרוֹן ·הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר. · הייתי מזמינה חברים ל?ארוחה אפילו אם השׁט?יח? מוּכ?ת?ם או הס?פּה ד?הוּי?ה. ·הייתי אוכלת פופקורן בּחדר-האורחים ה"טוב" ודואגת הרבּה פחות בנוגע ל?ל?כ?לוּך? כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש בּאָח. · הייתי "מ?ר?שׁה" לעצמי את הזמן להקשיב ל?סבא ש לי "מ?בּר?בּר" על נ?עוּר?יו ·הייתי שותפה ל?מ?יד?ה רבה יותר מ?האַח?ר?יוּת שבּע?ל?י נושא על כּת?פ?יו. · ל?עולם לא הייתי מתעקשת שיִסגרו את החלון בּמכונית ביום קיץ חם בגלל שזה עתה חזרתי מהמס?פּר?ה. ·הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי. · הייתי בוכה פחות בזמן שאני צוֹפ?ה בּטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צוֹפ?ה" בּחיים. ·ל?עולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמוּר להחזיק מ?ע?מ?ד ל?תמיד. · במקום ל?ר?צוֹת שהה?ר?יוֹן ייגמר כבר, הייתי נוֹצ?ר?ת בּ?ליבי כל רגע ומבינה שהפּל?א שג?ד?ל בתוכי הוא הסיכוי היחידי שיהיה לי בחיים לסייע ל?אל לעשות ניסים. · כשהילדים שלי היו מתפרצים בּס?ע?ר?ה ומ?נ?שׁק?ים אותי, ל?עולם לא הייתי אומרת, "אחר-כך. עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוּכ?ל כבר "לגמור" עם ארוחת-הע?ר?ב ". היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת". · אך מ?ע?ל ל?כל, לוּ היו נותנים לי עוד "סיבוב" בּ?חיים, היית תופסת כל רגע... מביטה בו ורואה אותו בּאמת. חיה אותו ולא מחזירה אותו בּחזרה ל?עולם. · תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים!!! אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, ל?מי יש יותר או מי עושה מה- במקום, בואו נוקיר את מערכות-היחסים שיש לנו עם אלו שכּן אוהבים אותנו. בואו נחשוב על מה שהאל בּר?ך? אותנו בו, ומה אנחנו עושים בּכל יום כדי ל?ק?ד?ם את עצמנו מבחינה מנטלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכם יום מבורך.

בהוקרה לחודש ההיסטוריה הנשית ולזיכרון ארמה בומבק שנחלה תבוסה במאבקה במחלת הסרטן. הרי לכן "מלאך" שנשלח לשמור עליכן. לו יכולתי לחיות את חיי מחדש-מאת ארמה בומבק (נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן). ·הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד-פנים שהעולם יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד. · הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף במקום שיימס בארון ·הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר. · הייתי מזמינה חברים לארוחה אפילו אם השטיח מוכתם או הספה דהויה. ·הייתי אוכלת פופקורן בחדר-האורחים ה"טוב" ודואגת הרבה פחות בנוגע ללכלוך כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש באח. · הייתי "מרשה" לעצמי את הזמן להקשיב לסבא ש לי "ממברבר" על נעוריו ·הייתי שותפה למידה רבה יותר מהאחריות שבעלי נושא על כתפיו. · לעולם לא הייתי מתעקשת שיסגרו את החלון במכונית ביום קיץ חם בגלל שזה עתה חזרתי מהמספרה. ·הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי. · הייתי בוכה פחות בזמן שאני צופה בטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צופה" בחיים. ·לעולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמור להחזיק מעמד לתמיד. · במקום לרצות שההריון ייגמר כבר, הייתי נוצרת בליבי כל רגע ומבינה שהפלא שגדל בתוכי הוא הסיכוי היחידי שיהיה לי בחיים לסייע לאל לעשות ניסים. · כשהילדים שלי היו מתפרצים בסערה ומנשקים אותי, לעולם לא הייתי אומרת, "אחר-כך. עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוכל כבר "לגמור" עם ארוחת-הערב ". היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת". · אך מעל לכל, לו היו נותנים לי עוד "סיבוב" בחיים, היית תופסת כל רגע... מביטה בו ורואה אותו באמת. חיה אותו ולא מחזירה אותו בחזרה לעולם. · תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים!!! אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, למי יש יותר או מי עושה מה- במקום, בואו נוקיר את מערכות-היחסים שיש לנו עם אלו שכן אוהבים אותנו. בואו נחשוב על מה שהאל ברך אותנו בו, ומה אנחנו עושים בכל יום כדי לקדם את עצמנו מבחינה מנטלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכם יום מבורך.

כל כך נכון חבל שצריך לחלות בכדי להעריך את הדברים הקטנים....

וואווו , שווה בהחלט לאמץ , אהבתי תודה שהבאת , תמיד טוב להזכר בדברים טובים שיהיה לך אחלה יום