די, נמאסססס, זה הורג אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

28/03/2008 | 01:45 | מאת: שחף

או שאני רדומה וישנה ימים שלמים או שאני בקושי מצליחה לישון כמו שהיום התעוררתי לפנות בוקר היה לי יום עמוס ועכשיו לא מצליחה להירדם עוד מעט אהיה ערה כבר יממה שלמה מן הסתם זה תואם גם את הקפיצות במצבי הרוח דייייייייייייייייייייי התעייפתי כברררררררררר לא מסוגלת ככה יותר הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם לליטיום לא היו כאלה תופעות לוואי איומות, היתי מבקשת כבר לנסות לעבור לליטיום וזהו כי אני רוצה שמשהו כבר יציל אותי מזה שמשהו ייצב אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

28/03/2008 | 05:40 | מאת: ליז

יקרה, את משקיעה המון בלימודים הן מבחינה מעשית והן מבחינה נפשית לא פלא שאת כל כך עייפה. מקוה שבאמת רק זה העניין, וככה תוכלי להתעודד שלפחות העייפות נגרמת ממאמץ חשוב והתחייבות שלקחת על עצמך ובנתיים לפי התוצאות המאמץ משתלם. תזכירי לעצמך שזה זמני, שזה מחיר של השקעה בעניין שמאוד חשוב לך, ותנסי לראות בעיניי רוחך את סוף התהליך. את עצמך לאחר סיום הלימודים, את עצמך מתפקדת בתור מטפלת - בטוחה שזה יתן לך כח להמשך. מחבקת ליז - ושכל הבדיקות תמשכנה להיות טובות ו.. אה, כן- בהצלחה עם העבודה החדשה. מאחלת לך שבת מנוחה, שבת של שקט ושלווה.

28/03/2008 | 15:39 | מאת: סמויה

היי שחף יקרה קודם כל שתהיה לך שבת שלום! מבינה כמה זה קשה עכשיו בשבילך מקווה לשיפור במצב..בהקדם יש גם ימים נוראים כאלה.. הלוואי וזה ייפסק במהרה החזיקי מעמד ו.. חיבוק...

28/03/2008 | 23:12 | מאת: שחף

נדמה לי שאני לא אעמוד בלימודים האלה שזה גדול עלי אבל בעצם זה לא שהלימודים גדולים עלי כל דבר שאני עושה בחיים האלה גדול עלי אני עומדת בהכל בסופו של דבר אבל המחיר שאני משלמת על כך גדול מדי אולי אני צריכה להיות פשוט עקרת בית ולגדל ילדים בלי לנסות למצוא את המקום המקצועי שלי בחיים למרות שגם עקרת בית בעצם לא תצא ממני כי אני נכשלת גם בלנקות ולבשל זה תמיד גוזל ממני יותר מדי כוחות אולי אני פשוט לא נועדתי לחיות בעולם הזה......... אולי זאת טעות שאני כאן בכלל...... עזבו, אל תתיחסו סתם נפל עלי מצב רוח דכאוני ברור שזה יעבור.....

29/03/2008 | 04:37 | מאת:

שחף יקרה, הלימודים היו קפיצה למים עמוקים... הרבה פחדים...התמודדיות ועמדת בהכל הצלחת לשחות בכל הכוח והאומץ, לא לוותר, לחתור חזק ולהגיע בכל פעם לחוף מבטחים אבל הרבה יותר מותשת...מפעם לפעם... ועכשיו את מרגישה זאת הכי הרבה... מציעה שתתני לעצמך זמן תדרשי מעצמך רק מה שאת יכולה תנוחי ואגרי כוחות... ותשארי לפעמים גם במים הרדודים, איתך אידה

29/03/2008 | 14:58 | מאת: שחף

תודה אידה האמת שלא דורשת מעצמי כמעט כלום כבר איזה שבועיים עושה את הכי מינימום שאפשר אבל איכשהו לא מצליחה למלא את המלאי של הכוחות :(