ליזי שחפיתוש איפה אתן ???

מה קורה ? נעלמתן ונאלמתן דואגת ומתגעגעת - השמיעו קול

פשוט קצת נעלמו לי המילים בימים האחרונים היו כמה ימים לא פשוטים בעצם נראה לי שביום ראשון כתבתי ואתמול היה נחמד ביקרתי חברה שילדה לפני שבועיים וראתי את הקטנצ'יק :) הוא כזה מתוק!!! :)))

היייי , מזל טוב לחברה שלך , איזה כייף שנולד תינוק נכון ? בכל מקרה היית חסרה לי כאן , העיקר שאת בסדרררררר חטולית

מה??? את לא מרגישה את הרוח שלי??? :-) מרגישה צורך קצת להתנתק, להשקיע אנרגיה במציאות היום יומית - בהבדל מהוירטואלית מרגישה לפעמים שהמחשב בולע אותי אז אני תופסת מרחק - אבל לא לגמרי, ומקפידה להכנס לראות מה שלומכן, ואם יש לי משהו ממש מואיל להגיד אני כותבת. לפעמים ... ויש ימים כאלו שזה יותר - אני לא כל כך מוצאת מילים וכואבת בשקט ומתפללת לטוב שיגיע לכל אחת ואחת - לא מגיע לאף אחד/ת בעולם הזה לסבול כך. ולצערי פחות מדי אנשים מסוגלים להבין את עומק הכאב, מה שגורם להרבה נפגעים לחוש לא נורמליים שזו ממש טעות . רוצה שכל מי שקוראת אותי עכשיו וחושבת לעצמה את המחשבות האלו תבין ותפנים " לא נורמלי זה מה שעשו לנו - מאוד נורמלי להגיב בכאב העצום הזה על ההתנהגות הסוטה שספגנו - לא להתבייש לבקש עזרה, ולהלחם לחזור לחיות את החיים שמגיע לכן". במסגרת ההתרחקות שלי ותהליך סיום טיפול גם כתבתי מילות פרידה בבלוג שלי מקווה שהבלוג הזה ייתן השראה כשהקוראים בו יראו תהליך החלמה והתפתחות - מה שכתוב בבלוג זה השלב הסופי של הטיפול, חשוב לזכור שלפני היה תהליך ארוך. במקרה שלי של שנתיים עד שהגעתי למקום בו אני מרגישה שאפשר להפרד - כל אחד/ת עובר תהליך אחר - עצמת הפגיעה, התדירות שלה, אם היא נעשתה ע"י אדם מוכר, או ע"י בן משפחה, וכן הרקע התרבותי - כל אלו כמובן משפיעים על אורך ועצמת התהליך, האמינו שזה אפשרי , לימדו לאהוב את האדם הניפלא שאתם, האני האוטנטי - בקשו ממנו שילווה אותכן/ם בדרך הקשה ויזכיר לכן/ם מי אתם, ומי נועדתן/ם להיות, וכמה אתן/ם ניפלאות/ים אוהבת ליז - http://blog.tapuz.co.il/sos1

ליזי מקסימה שלי קודם כל שמחה שהראת סימני חיים דבר שני , גמני לפני שנה ושמונה חודשים הייתי במקום שלך ומבינה אותך לגמרי ,גם אני נזקקתי אז לזמן והתרחקתי , כדי שאוכל לעכל את גודל התהליך שעברתי ,כדי שאוכל להפנים את כל המשמעויות של מה שעברתי ונזקקתי לזמן כדי לקחת אוויר להמשיך הלאה ,לא פשוט לגמרי ,מסכימה עם כל מה שכתבת כאן ,שמחה שאת יכולה לראות ולהרגיש ולהבאמין שכל התהליך הקשה היה שווה אחרי הכל עם כל הקשיים שהיו כרוכים בדבר ,עוד יותר שמחה שכיום את מבינה כמה את אדם נפלא שאת -זוכרת שתמיד כתבתי זאת ? נשמה טובה ,קחי לך את הזמן שאת זקוקה לו , קחי המון המון אוויר ,תני לעצמך את מה שמגיע לך וחזרי אלינו כשתהיי מוכנה , אני מחכה לך כאן בסבלנות עד שתוכלי לחזור , ובהזדמנות זו רוצה גם לברך אותך על גמר טיפול עם כל הקושי שבו , יודעת שקשה לא פחות מהטיפול עצמו , מחבקת אותך המון יה שלי - עשית זאת , את כבר אחרי ,,,,,,,, אוהבת המון חטולית