זהו, נגמרו להם ימי החופש

ואחרי שלושה ימי חופש שהיו בהם הרבה דברים טובים וגם לא כל כך טובים אבל בעיקר הרבה מנוחה לגוף ולנפש מתחיל לו שבוע חדש של לימודים והאמת שמתחיל לא כל כך טוב עם איזושהי מצוקה כזאת בפנים על הבוקר מקווה שישתפר במהלך היום מאחלת לכולנו שבוע נעים ואופטימי שחף

מרגישה מוצפת וחייבת להוציא את זה..... :( ביום שישי בלילה היתי אצל ההורים שלי והיו שם גם חברים שלהם - זוג נשוי אז הבעל מאז שהגעתי התחיל לפלרטט איתי לא משהו רציני די תמים רק שבשלב מסויים הוא התחיל לגעת חיבק אותי בכתפיים ואחר כך במותניים התכופפתי קצת קדימה והוא נראה לי הבין שאני לא ממש מתלהבת מזה והוא הפסיק עם זה גם התיישבתי אחר כך במקום אחר ובתכלס לא קרה שום דבר נוראי אבל הבעיה היא שזה זרק אותי אחורה לגיל 11-16 תקופה שנגעו בי בצורה מינית אנשים שלא היו צריכים לגעת בי בני משפחה מבוגרים וזה הוציא ממני את התגובות של אז כשזה החמיא לי וגם השתוקקתי לכך שחברים של ההורים ירצו אותי אז הייתי מפלרטטת איתם והיה לי גם סוג של רומן מפוקפק עם אחד מהחברים שלהם בגילאי 16-18 היתי מאוהבת בו במשך כמה שנים טובות הוא היה מבוגר ממני כמעט ב-30 שנה אבל זה לא נתפס בעיני כפגיעה ונגיעות של אחרים כן נתפסו וזה צף היום על הבוקר בצורה חזקה מדי אתמול עוד איכשהו הצלחתי לשים את זה בצד ועכשיו כבר לא :( וזהו.... ככה אני יוצאת ללימודים!!! :((((((((

זה קשה כשהעבר מציף ככה כמו איזו מערבולת ששואבת פנימה....היום בניגוד לעבר את יודעת לשמור על עצמך ולבחור מה טוב לך ומה לא...וזה לא מובן מאליו..מאחלת לך יום טוב בלימודים דמעה

שחפיתוש מעצבן שאנשים לא יודעים מהם גבולות ,מבינה את ההצפות שלך אין ספק שהנגיעות עושות את שלהן ,,,,,,,,,ואת הגבת להן בדחיה משהו שאולי לא עשית בעבר ? את לא מרגישה שאת למדת להגן על עצמך ? מה עושים במצב כזה של הצפה ? נותנים לזה מקום , מעבדים את התחושות ומגיעים למסקנה שאת לא אשמה כי לא עודדת למעשים מהסוג הזה , וכמובן , לדבר את כל מה שעולה לך עם הרגש ועם מה שזה עושה לך , פשוט להוציא החוצה , חיבוק גדול מתוקה וסליחה אם אני לא הכי כאן , גם עייפה מאוד אייך עבר לך היום ? מקווה שעכשיו את יותר טוב

נראה לי שהמועקה באה בגלל הלחץ הצפוי,,,,,,, מאמינה שיסתדר מתוקה שבוע נפלא גמלך

האמת שהיום עבר על הפנים על ההצפה שהיתה התווספה עוד הצפה נוספת מהלימודים די דיברנו על ילדים של מכורים ובכלל על הילדים שגדלים במשפחות בסיכון ואחר כך על אלימות במשפחה כשדיברנו על הילדים באיזשהו שלב כבר הרגשתי כל כך רע שרציתי לצאת מהכיתה אבל רציתי גם לשמוע כי המרצה גם דיברה על היבטים בטיפול באומנות אז בסוף לא יצאתי וכל היום היתי עם קוצר נשימה ומוצפת רגשית ברמות שקשה לתאר היו כבר יותר מדי דברים ביחד אז כבר לא היו מחשבות כמעט נשארו בעיקר רגשות עכשיו טיפה יותר טוב אבל לא בהרבה :( מקווה שמחר ישתפר..... לילה טוב שחף