היום...טריגר..סליחה על האורך

היום לפני 13 שנים קמתי ועזבתי את בעלי..לקחתי תינוקת וילדה קטנה ...השארתי מאחורי הכל חזרתי "הביתה"...כמה כאב היה בי אז..ואני חשבתי שהכאב יחלוף עם השנים ואני אחיה את חיי אבל זה לא קרה...פגשתי מישהו וחשבתי שהנה שוב מצאתי אהבה ושכחתי שגברים בוגדים וגם זה נגמר בכאב רב..ועדיין לא זכרתי אז את הילדות ה"מופלאה" שלי...כמה שנים אחרי הפרידה מהחבר הוא הופיע אצלי בבית..שעת לילה מאוחרת..ואיתו שני חבריו הטובים שאני הכרתי כאנשים טובים..בעלי משפחות..ושוב שכחתי שגברים פוגעים ושילמתי מחיר גבוה..הם אנסו אותי..ביחד ולחוד..לילה שלם..והילדות שלי ישנו חדר ליד..ואני שיתפתי פעולה כי לא רציתי שיפגעו גם בילדות שלי..ואז..בתוך כל ההשפלה והכאב..אז חזרו לי הזכרונות ..חזרו המראות והריחות והתחושות מכל הפגיעות שעברתי..עד היום אני לא מבינה איך קמתי משם והמשכתי לחיות אבל משהו בי התנפץ בואות הלילה..משהו בי לא יהיה שלם לעולם. היום לפני 13 שנים ארזתי הכל..עזבתי את ניו יורק וחזרתי הביתה..למקום "מבטחים"... מרגישה עכשיו בלתי נראית..בלתי נשמעת...ולא שווה אגורה שחוקה... מרגישה פשוט רע דמעה