סליחה שאני משגעת אתכם.. עברתי כאן.. ו..

סתם .. כותבת.. למי? בכלל בעיקר לעצמי. לא יודעת מה בכלל אני רוצה מעצמי לאחרונה- חשתי שעברתי את הכל.. הייתי עסוקה עד מעל לראש בעבודה ו..שכחתי שבכלל הייתי כאן פעם.. ימים רבים חייתי באופוריה.. נהנתי.. בזבזתי ים של כסף בבוטיקים על בגדים. ג'ינסים אופנתיים. קטנים ויותר קטנים וזה עשה לי עוד יותר חשק לרזות ולהראות טוב. וכולם מסתכלים, נהנים ומחמיאים.. אה.. וגם נעליים.. אין כמו זוג מגפיים יקרות במיוחד שכשאת הולכת איתן את מרגישה בעל-הבית של העולם.. ו.. חגורות מעור ו..תיקים.. וג'קטים ומעילים.. ובתוך כל התחפושת הזאת אני..כולה אני מסתובבת לי בביטחון עצמי רב בקניונים ובעבודה... .. "עם האף למעלה למעלה" ועל האף משקפיים שחורים גדולים..שמסתירים אותי היטב מהעולם והם סופר אופנתיים ויקרים מאוד ועל כל זה זה.. בזבזתי 4000 ש"ח בחודש אחד..(וזה רק מהחודש האחרון) ועוד ועוד.. מחפשת כמה שיותר לנסות להסתיר את הרעד שלי מבפנים כשמישהו שאני לא מכירה מעז להסתכל עליי או לפנות אליי במשהו תמים לחלוטין סתם שיחת חולין.. בקפיטריה שבעבודה..או ברחוב.. גם אם זו בת למשל. אני לא מסוגלת להחזק מעמד בשיחה כי אני כזה רועדת מבפנים מתה מבושה מי אני בכלל שמישהו ירצה לדבר איתי הרי אני מפגרת לגמרי תכף יגלו את זה ויברחו ואז אני עושה את עצמי כזו "גזעית" וחמודה שבעצם אני מתה שיסתלקו ממני וישאירו אותי לבד פן תתגלה האמת עליי. אני והקפה שלי והמחשבות שלי מגיע לי להיות לבד למרות כל ההשקעה החיצונית שלי אני לא שווה פרוטה. אה.. וכל כך יופי הנה זה בא- הפסיכולוגית -יועצת שלנו הגיעה למסקנה שאין טעם להמשיך בטיפול. אז.. זהו .. הודיעה לנו רשמית שזה הסוף פרט לכמה שיחות לפני כהכנה. בעלי- מת על זה גם ככה הוא לא ממש אוהב את השיחות ייעוץ הללו. אבל אצלי זה מקבל משמעות קצת אחרת. מכל מקום.. היא השאירה לי מקום לתקווה להתרפק עליה- בהתחלה חשבתי אחרת אבל כן.. היא היחידה שרואה אותי מבעד לתחפושת החדשה שלי. יש!! סוף סוף מישהו רואה אותי. היא ממליצה גם בפני בעלי ומשכנעת שאקבל עזרה. שאלך לפסיכולוג..אולי תמליץ לי על אחד.. שהיא תברר למעני.. זה משמעותי בשבילי מפני שכולם כל הזמן עסוקים באיך שאני נראית טוב ומתלבשת בהתאם. ו.. הנה סוף סוף מישהי שרואה אותי מעבר ויודעת שהכל העמדת פנים. הצגה אחת גדולה. מעניין שכל כך לא בטחתי בה בייחוד לאחרונה וחשבתי שהיא רוצה להזיק או משהו (ולא סיפרתי לה בכלל על הפגיעה המינית למרות שרציתי אבל לא יכולתי דמיינתי שתנחש זאת לבד ) מכל מקום, למרות שהיא עוזבת אותי הגעתי למסקנה שכנראה זה כי באמת אכפת לה ממני והיא משחררת אותי "מהסופר נני" הזה מהתלות שלי בטיפול הלא מועיל איתה כדי שאהיה פנויה לקבל טיפול מסוג אחר. בשבילי שיועיל קודם לי לא עם הילדים לא בשביל הילדים כדי שאהיה אמא יותר טובה להם לא עם הבעל- אני- טיפול רק בשבילי ואך ורק אני. מי היה מאמין! אני בטוחה שבסוף אמצא מטפל או מטפלת טובים אבל חבל לי אני מרגישה שהחמצתי עם הפסיכולוגית הזאת שחבל שנפגשנו דווקא כך באופן אקראי במכון להתפתחות הילד. איזה חוסר מזל! הייתי חולמת.. שהיא תהיה המטפלת שלי. מרגישה שרק היא יכולה איתי לא אף מטפל אחר.. ככה זה אולי נדמה לי..

קודם כל שמחה לראות אותך כאן שוב!!! התגעגעתי!..... נשמע כיף כל התחפושות האלה גם אם אלה עדיין רק תחפושות לא הייתי מתנגדת ;-) ועכשיו רק נשאר למצוא לך מטפל או מתפלת טובה רק תדאגי לכך שזה יהיה מישהו שמתמחה בטיפול בנפגעות! כל הכבוד לך!!! באמת..... שאת סוף סוף מרגישה שאת מוכנה לטפל בעצמך זה לא צעד פשוט.... אבל חשוב ביותר! אז שיהיה המון בהצלחה!!! ותעדכני..... ומה קורה עם העבודה? כבר יש לך עוזרת? קצת ירד ממך הלחץ?

שחפונת.. דמעה.. חטולית ואידה- גם לי היה מאוד מרגש לקרוא אתכן בחזרה.. אידה - היה מרגש לקרוא בחזרה את דברייך.. ו..תודה ענקית.. מותר גם חיבוק? לשחפונת- מה שלומך יקרה? מקווה שמסתדר לך יותר קל בלימודים- מבחינת העבודה יותר קל כי הביאו לי עוזרת שתתייק וכו' בדמותה של ילדה פרחחית בת-22 אבל מה זה ילדה- (לא יכולתי לסבול אותה בהתחלה רציתי להעיף אותה כי נראתה לי חוצפנית ולא ממושמעת ועכשיו התרגלתי והתחלתי לאהוב אותה) בת 22 -כמו בת 15 איזה גיל יפה וחסר דאגות.. יום מגיעה לעבודה ויום- עושה לי פנצ'רים על ימין ועל שמאל.. וכל היום משגעת אותי אם כדאי לה לחזור לחבר הקודם או להתנשק עם ההוא וכו'.. וכל היום מדברת עם אבא'לה שביא לה כסף לפלאפון כי יש לה חוב ועומדים לנתק.. ואבאלה כל היום דואג ומתקשר חזרה.. וטל' לחברות מהצבא- איזה שיחות שטותיות מצחיקות.. אה.. ובארבע יש לה "בובות" באינטרנט. באמת- אני מתה מצחוק מהשטויות שלה ומהביטחון העצמי השופע שלה- ביטחון עצמי אמיתי (קצת מדביקה אותי) - אני רואה מהצד מה זה ילדה שאין לה מסעות כבדים לסחוב ואני מרגישה עליה שזו לא העמדת פנים אלא באמת ככה היא. אין משהו מעבר.. וזה נחמד לראות שגם אני אולי הייתי יכולה להיות אדם כזה..אילו הייתה לי היסטוריה אחרת.. ו..חטולית מההמצב סבתא חטולה? איך הילדון? מביא אושר לחייך? מגיע לך כל טיפה של אושר כי את אישה נפלאה מלאת חמימות ואור ומקרינה זאת על כולנו כאן.. ולדמעונת יקרונת- תודה על ההבנה וההזדהות הרי מי כמוך יכולה להבין אותי יותר טוב? מאחלת לכן פורים שמח ומבדח.. אה.. למה בא לכן להתחפש השנה?

סמויונת - מברוק על כל שלל התחפושות החדשות שקנית לך לאחרונה , ולא חשוב כמה עלו כי זה רק כסף , הלוואי שתעביר אותך באמת לטיפול של מטפל או מטפלת שיהיו מוכשרים מספיק כדי לקלף מעלייך את כל אותן תחפושות ישנות שעטופות בתחפושות חדשות כדי שתוכלי להנות מכל מה שקנית כבגדי המלכה החדשים והמלכה אינה עירומה , אלה היא לבושה במיטב מחלצותיה , חטולית

סמויה יקרה המילים והכנות שלך מרגשים לא קל לחיות כל הזמן תחת מסכה... לרעוד מבפנים... לברוח... לפחד... כולנו עם מסכות....מתגוננים בחומת מגן כזו או אחרת... אך לעיתים חשוב להניח להם.... לתת לעצמך לצאת....להיות את... להיות גאה בעצמך כי את אדם ואישיות מקסימה... אבל גם מפחדת מעצמך מהסביבה מחזקת אותך ובהצלחה בטיפול אידה

מזדהה איתך..מבינה כל כך את הכאב....טוב לראות אותך שוב כאן דמעה