נפגעות תקיפה מינית
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לכל אחיותי לכאב, לכל מי שניגזלו ממנה ילדות ונעורים, נשיות ויכולת לדבר. כמה צער ותחושות של פיספוס החיים, מביאה איתה הפגיעה בגוף, כמה אנרגיות מבוזבזות בניסיון נואש להכחיש שזה קרה לי. שנים, שנים סגרתי את המפלצת רוחשת החיים הזאת בנסיונות נואשים לברוח ממנה לא קרה לי כלום!!! אני מדמיינת אני חולמת אני שקרנית ויום אחד נגמר לי הכח והמפלצת הזאת רוחשת החיים יצאה מתוך החבית שלה וקראה לי להתמודד מולה התחננתי שתניח לי והיא בשלה, אין לי כח למולה אבל היא עקשנית. איך מתמודדים עם מראות, ריחות,קולות? ובעיקר איך מתמודדים עם כאב שמסרב להרפות? ולמה אני בוכה עכשיו? האם גם אחרי כל כך הרבה שנים עדיין בוכים?
הגעת למקום הנכון. ואני מאמינה כי בעיתוי הנכון והנבון. טוב מאוחר מלא כלום. ולבטח כאשר לא מעבדים חוויה בזמנה ובעיתה היא כלבת הר געש חבוי שלבסוף לא שוקט על שמריו..ומתפרץ בעוצמה עצומה ואיומה. הכל לגיטימי. את מוזמנת לשפוך ולהשתפך, לשתף ולהשתתף- בקצב שלך. שלך. שדה ניר.
ל שדה ניר תודה על התגובה. אני מאמינה שיגיע היום בו הכאב ידעך בינתים אני בוכה, אני בוכה את הילדות שלא היתה לי, אני בוכה את הנעורים שלא היו לי, אני בוכה את הזוגיות הדפוקה ממנה ברחתי בכוחות אחרונים . בעצם מה אני בוכה? מה זה יעזור לי?
