מה שלום מנותקת?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נעלמת?
שאני לא אכתוב יותר. אני לא מגיבה פה. לאף אחד. קלטתי את זה רק בימים האחרונים. רק כותבת הודעות שלי ומקבלת תגובות ואף פעם לא מגיבה. קוראת אבל לא מגיבה. לא יודעת אף פעם מה להגיד. שום דבר שאני אכתוב לא נראה לי שיוכל לעזור, או שיהיה נכון להגיד אותו. לא הייתי כאן ו"נעלמתי" כי לא הייתי ליד מחשב. כי לא הייתי בבית. כי הגעתי שוב למיון. והפעם לא הסכימו לשחרר אותי כל כך מהר. זה מסובך ואין לי כוח לחשוב על זה או לכתוב על זה עכשיו. אבל זה נגמר. עד להתקף הרס עצמי הבא שיהיה לי. מקווה שלפחות זה לא יסתיים שוב בבית חולים. מעדיפה שזה כבר יסתיים וזהו. ודי. בלי הצלות. בלי משטרה ובלי מיון ובלי להישאר להשגחה בבית חולים. אולי עדיף שאני לא אכתוב כאן יותר. אולי עדיף כבר לשמור בפנים. בכל מקרה זה מתפוצץ לי בפנים אחר כך, בין אם אני משתפת ובין אם לא. מוצאת את עצמי במיון ולא זוכרת (באמת לא זוכרת) איך קרה שהגעתי לשם. איך הדברים השתלשלו והגיעו לזה שעושים לי בדיקות לראות איזה נזק עשיתי לעצמי, ונותנים לי מבט כזה, כאילו שאני מבזבזת להם את הזמן. שיכלו בזמן הזה לטפל במישהו שנפגע במקרה, בתאונה או משהו, ולא כי פגע בעצמו. לא משנה כבר. נראה לי שאני מוותרת על לנסות לצאת מכל המצב הזה כבר. לא רואה איך זה יקרה. לא רואה מתי יהיה אחרת, מתי יהיה טוב יותר ואני לא אהיה ככה. דפוקה. ההורים שלי מתכחשים אליי לגמרי. לכל המצב. לא יודעת איך להסביר את זה מעבר למה שכתבתי עכשיו. אבל יוצא שהעיקר שאמרתי שאני מפסיקה לכתוב, ועדיין כותבת. אז אני אפסיק פה. סליחה על החפירות. קרה הרבה בימים האחרונים.
חיבוק גדול אם את מוכנה לקבל הלואי שהוי לי מילים מנחמות לרשום לך אני כל כך מבינה את מה שאת רושמת
מצטארת לשמוע שכל כך קשה.... ומקווה שהחוויה הזאת לא תחזור על עצמה! שתצליחי למצוא בך את הכוחות להתמודד עם כל מה שעובר עלייך בלי לפגוע בעצמך.... ואל תרגישי לא נוח עם זה שאת לא מגיבה כאן כל אחת עושה את מה שנכון ומתאים לה וזה חשוב שתמשיכי לכתוב כאן כי את זקוקה לתמיכה אל תשאירי את עצמך לבד! שחף
מצטערת על מה שעברת... ושוב מיון.. המון כאב זעקה לעזרה.... אנחנו כאן בשבילך... וזה כלל לא משנה שאת לא מגיבה.... כרגע את זקוקה לעזרה ולכוח... בבוא הזמן תתפני ויהיה לך הכוח להיות גם עבור האחרות... עד אז.. אל תשאירי את עצמך יותר לבד... כולן מבינות כולן איתך ורוצות בטובתך רוצות לתמוך ולחזק.... כל אחת ע"פ הכוח והיכולות שלה... והכל בסדר אז מקווה להמשיך ולראותך איתנו לאט לאט... תתחילי לראות את האור איתך אידה
בהחלט מצטרפת למה שאמרו לך כאן אידה ושחפית מבינה שלא קל לך לעבור את התהליך , אבל לעבור אותו לבד קשה פי כמה !!!! אז עשי מאמץ וכנסי כל פעם שאת מסוגלת , כתבי לא חשוב מה , רק אל תשארי לבד עם כל מה שעובר עלייך , חיבוק גדול חומד חטולית
