חדשות

החדשות הטובות הן: שקיבלתי 100 עבור העבודה הראשונה שכתבתי המרצה כתבה לי שלתת לי ציון על העבודה זה רק מוריד מערכה, אבל אם היא חייבת אז זה 100 והדבר הראשון שהיא כתבה לי היה: "ראשית תודה. תודה על שהיית מוכנה לשתף אותי בחיים שלך"... היא כתבה לי עוד הרבה דברים מחזקים ומרגשים בין היתר כתבה לי שנוכחותי בכיתה היוותה גורם חיובי ביותר והחדשות הפחות טובות הן: שאני מרגישה שמתקרבת נפילה כואבת עד עכשיו פה ושם היו חרדות פה ושם כאב אבל נקודתית והיום אני במקום של התגייסות טוטאלית כזאת כולי על קוצים היפרית רצינית בוגרת שקולה לא מפחדת מכלום מסוגלת הכל מלאת אנרגיות למרות שבקושי ישנתי הלילה בקושי אוכלת אבל כל זה מהמקום הלא טוב מהמקום של להמשיך לתפקד בכל מחיר סוג של מרטון רק לא להרגיש לא לדעת את מה שקורה בפנים ומדי פעם כל הגוף מתחיל לרעוד מבפנים ומדי פעם הרגשות מציפים רוב הזמן התבודדתי בהפסקות לא יכולתי להיות עם הבנות רציתי את הלבד החברה והעמדת פנים של חברותיות הכבידו עלי לא יכולתי לראות אף אחד וזה בסדר מותר לפעמים אבל אני מרגישה שזה קורה בגלל ההצפה הרגשית ואחרי זה שוב לוקחת אוויר ומצטרפת לכולם ומתפקדת ומלאת אנרגיות ואני כל כך מכירה כבר את המצבים האלה יודעת שלא אוכל להחזיק ככה עוד הרבה זמן זו הדרך שלי למנוע את הנפילה אבל אחרי זה גם תבוא נפילה חזקה וכואבת יותר וזה לא משהו שאני יכולה לשלוט בו כרגע אני לא יודעת איך להרגיע את עצמי איך להאט את הקצב מרגישה כאילו שרצה לקראת רכבת שדוהרת לכיווני ועוד מעט אנחנו נתנגש בבבבבבבבבוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

מתוקה - כלכבוד אני בטוחה שהיא התכוונה לכל מילה ואני חושבת שבין המילים האלו היא גם אמרה לך - שיש לך בית חם, ויש לך מקום, ולא רק בשביל לחלוק, ולשטף, אלא גם להתמך. תמצאי דרך לאפשר לזה לקרות, אל תפספסי, ואם להתפרק אז - תשתפי, תסבירי, שזה מה שקורה.ואני בטוחה שתחכה לך שם הפתעה ענקית אהבה ותמיכה אין סופית - את ממש ממש לא לבד - פרגני לעצמך את מה שניבנה שם. ואנחנו כאן כמובן - מחבקת - ליז

האמת שאני באמת מרגישה שכנראה אני אזדקק לתמיכה ועזרה לא ממש קולטת מה עובר עלי מרגישה שדי משתגעת ויורדת מהפסים לאט אבל בטוח ואולי זה סתם יום כזה נחס ואולי אני אקום מחר בבוקר והכל יעבור ואני אהיה בסדר ואולי לא....... לא משנה..... עזבי..... ואני שמחה שאת כבר יותר טוב :) באמת טוב לשמוע את זה!!!

ואין לי מילים...................................... פשוט איןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! רק משתגעת לאט לאט או אפילו מהר מהר......................................

שחפונת...אני איתך...אין לי הרבה מילים אבל אני כאן... שולחת חיבוק.... http://www.happypawskennel.com/images/give%20me%20a%20hug.jpg דמעה

לא קל, אבל כבר לא מרגישה שאני משתגעת

אני חושבת שמחמאה כזו נפלאה או למען הדיוק כאלה מחמאות נפלאות, אחרי כל המאמצים שהשקעת בעבודה מגיע לך גם מגיע , לא לחינם קיבלת ציון 100 ולא סתם קיבלת אותם במתנה , נראה ברור לגמרי שזה יעורר בך את השדים הסמויים והכואבים ,שמת לב כמה התקדמת עם הטיפול שאת כבר מזהה מתי תבוא הנפילה ? אייך היא תהיה ,ובכלל , כל הזמן אני אומרת לך שאני מאמינה בך ואת פשוט ממשיכה להוכיח את האמון שלי בך , את נהדרת , כל הכבוד לך על הציון , על ההשקעה הגדולה והרצינית שלך בלימודים ולא משנה כמה קשה לך , את מדלגת יפה מאוד על כל המשוכות , ואני גאה בך הכי שבעולם ,אם יכולתי הייתי פותחת שמפניה לחגוג את הארוע ,ואת צודקת , למה לשים לב לאחרים כשיש לך את עצמך נטו ,מצטערת על כל הרגשות הקשים שעלו תוך כדי ,,,,,,,רק תראי כמה היה שווה , כמה את שווה ואם עדיין לא מאוחר מידי אז שולחת המון חיבוקים חמים מכל הלב חטולית

לא הספקתי להגיב אבל קראתי והייתי ...עדיין גאה בך כל הכבוד על התהליך קשה... כואב אבל גם עיקש!!! והרגשות הקשים הם כנראה תגובה לתהליך להרבה תובנת...תגובות...זכרונות איתך אידה