ערב נעים וחמים

בעולם ההפוך שבו הקודים הפוכים אהבה היא מילה גסה והשליטה והכוח הם ההישג הנכסף. היכולת להרגיש לתת להענות לרצות להיות בקשר משמעה פחד וכאב היכולת להתנתק לשקר להעמיד פנים וללבוש מסכות היא המקום הבטוח... להיות עם פני פוקר כמו הבוקר במערבונים לבנות חומות במקום להגיד אני אוהבת אותך על כל המשמעות הנלווית לאמירה כזו לחשוף את הלב הרועד כמו שכתב לורקה כמו צפרדעון עם מנדולינה בפינה... כמה אומץ כמה יופי וכמה יכולת ריפוי יש בתודעה האוהבת לעומת התודעה שעומדת על המשמר. שיהיה ערב מלא מגע אהבה געגוע וכמיהה. אפשר להתבייש בהרבה דברים אבל לא באהבה. אתמול התפתח דיון מרתק האם לב שבור עדיף על העדר סיפור אהבה שנגמר? מצאתי את עצמי מנסה להסביר שגם מלב שבור לומדים גדילה ולא מאבדים את היכולת לאהוב היא כמו שריר שמפתחים או לא נכון שיש מי שנסגר ומשתבלל אולם זה לפרק זמן של התאוששות כי ההרגשה הנהדרת של עצם היכולת לאהוב גבר או אשה ילד או בעל חי או אפילו קיפוד או עציץ... עצם היכולת להגיב גורמת גדילה. מומלץ בהקשר הזה לקרוא את אריך פרום אמנות האהבה.

צידדו גדולים ודגולים ממני. ואכן רק מקו השבר ניתן לחבר את הקווים. בשבר אנו זוכים לגדילה, להעצמה, לעוצמה. אנו זוכים במתנה מופלאה של לימוד ואיחוי השברים במו ידנו. ואני חווה זאת בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי. ואינני מתהוללת חוגרת כמפתחת! נקודת השבירה מזמנת לנו את נקודת המפנה. את נקודת המוצא לדרך חדשה.

היכולת להחלים ולהתאושש משברון לב שכל אדם חווה אי פעם בחייו. חושבת שרוב האנשים חוו אהבה נכזבת קשר שלא עלה יפה פירוק של בית וציפיות שהיו ומוצאים אהבה חדשה אחרי שנים מסתכלים אחורה ואומרים וואוו איזה מזל שהקשר ההוא נגמר הוא היה לא מתאים. ואם הייתי נשארת בו לא הייתי מוצאת את הקשר הנוכחי שהוא בא ממקום של בשלות ובגרות והפקת לקחים . יש הרבה סיפורים של סיבוב שני ושלישי לדעתי היכולת לאהוב להתמסר לתת אמון לחשוף פגיעות מלמדת על בגרות רגשית. כל היתר תירוצים שנותנים לפחד למשול בכיפה. מעניין שאלו שנשלטים בבחירות שלהם על ידי פחדים וזהירויות והגנות ובושה מזמינים אליהם אנשים לא מתאימים עבורם. בסופו של דבר הבחירה בזוגיות שבאה ממקום אותנטי היא הבחירה הנכונה. לאותו זמן ומקום. לאותו שלב התפתחותי. כשממצים אותו עוברים הלאה ולפעמים גם הזוגיות ההיא נגמרת. וזה בסדר לא להתקע...