התנצלות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא כל כך כאן - ובכלל - ימים קצת מבלבלים כשהטיפול שוב מגיע לנקודה שלכאורה נראית כמו נקודת התחלה וההרגשה כאילו כלום לא קרה עד כה, ולא התקדמתי בכלל וצריכה אלף קולות חיצוניים שיאירו לי ויגידו לי שעשיתי התקדמות - שאני לא אותו אדם שנכנס לטיפול. שמה שעשיתי - שכל ההשקע והשקיעה והמאמצים להחלץ שווים ולא רק שובים. את מתנצלת שלא ממש כאן ומקוה לחזור לעצמי או למי שזו לא תהיה - הפעילה היצירתית. המון כח לכלכן - מחבקת בשארית כוחותי - ליז
אז מה עכשיו??? אני כבר לא מבינה כלום. כבר בכלל לא יודעת אם בשנתיים האלו משהו השתנה שונאת את הצעידה הזו במקום את חוסר הביטחון הזה את התחושה שאני אבודה, לא מבינה מה ועל מה. אלוהים אדירים כבר שנתיים עברו , שנתיים של טיפול אולי באמת הציפיות שלי מהטיפול הן לא ריאליות - עצוב לי בימים האחרונים מרגישה שזה בור ללא תחתית - שאולי התמכרתי אני באה, מקבלת מנה, נרגעת, וכמו מסוממת כשההשפעה של המנה פוחתת אני באה לקבל עוד. לפעמים המנה לא מספיקה ואז אני נכנסת לקריז ויש פעמים שהסם מלוכלך והמנה רק גורמת בחילה אבל כל אחד יודע שסמים זה לא טוב שהם נותנים תשובה זמנית בקיצור חייבת להתנקות - מעניין .. המילה להתנקות מכילה את המילה התנתקות.. אז זו המסקנה?? זה מה שאני צריכה??? להתנתק מהטיפול, מהמטפל, מהתלות הזו???
ליזייייי יפה שלי מה זאת אומרת מתנצלת אהההההה ? תסבירי את זה במשפט !!!חחחחחחחח ימים מבולבלים וטיפול שנראה כמו נקודת התחלה ( האם התחלת נושא חדש ?) אם כן זה מובן מאליו כי כך זה תמיד מרגיש כמו נקודת התחלה ,ובכלל תחושה מאוד הגיונית -אולי לא גמרת לסגור קצוות והן צועקות לך - היי , אני עדיין כאן , את צריכה אלף נקודות חיצוניים שיאירו ויגידו לך שעשית התקדמות שאת לא אותו אדם שהיית , שאין רק שקיעות אלה השקעות לטווח ארוך , האומנם ? את באמת לא רואה מה עשית במשך כל אותן שנתיים בשיחות שלך עם המטפל ? את באמת לא מרגישה שום שינוי בתחושות שלך ? את באמת באותן נקודות ציון התחלתיות מלפני שנתיים ? ומה עם כל המלחמות שלך בכל השדים שצצו בקרים לחדשות ? שנכנסת בהם , שנלחמת בהם ? ומה עם המכתב לפוגע שכתבת ועלה לך בדמים , בכאב , בהתקפי חרדה מה עם שיתוף בעלך והתמיכה שלו בך , והבת שלך ? גם הם נמוגו בעשן ? מה עם כל הדברים הנפלאים שכתבת בבלוג שלך של שוב בת 16 , לאן נעלמו כל הרגשות הקשים שליוו אותן לאורך הדרך וכעת הם מאחורייך ? אז מה באמת עשית במשך השנתיים האחרונות ? אני מרגישה שכל מה שעובר עלייך עכשיו נובע רק מסיבה אחת ומבינה אותך לגמרי , כשהטיפול מתקרב לסופו מרגישים כמו בגמילה מסמים , התלות שלנו במטפלים היא גדולה כי הם היו אלה ששמעו מאיתנו את כל האמת לאמיתה , את כל האמת הכואבת , את כל האמת המכוערת את כל הבושה שאיתה חיינו עד שהגענו לטיפול , הם היו שם למעננו לאורך כל הדרך הכואבת והמתישה , מתכו , עזרו , אמרו את המילים הנכונות , לחצו לנו על כל הכפתורים הנכונים בזמנים הנכונים כדי לעזור לנו להוציא את כל הכאב כל הרעל ששכן לנו אי שם בנבכי התת מודע והמושע כדי שנוכל להבריא , הם היו הכי נחוצים לנו כדי לעבור את התהליך ואת כל השלבים הקשים כדי שנוכל לעמוד על הרגלים בסוף בכוחות עצמינו , ועכשיו כשזה עומד להיגמר נראה כאלו סוף העולם הגיע , אייך נוכל להסתדר שם בעולם הגדול והאכזר בלי התמיכה החיונית שלהם ,כאלו שאין אפשרות לדמיין את החיים בלי הטיפול , עדיין מרגישה שצריכה שמשהו יחזיק את היד ויגיד שהכל יהיה בסדר , אז התנקות מסדר לך התנתקות ? לא , רק כשתהיי מוכנה להתנתק תתנתקי ואז כן תרגישי נקיה , ואני כאן יקירתי מוכנה להושיט לך יד בצעדייך הראשונים לאחר שתסיימי טיפול , את לא לבד ,גם אחר כך לא תהי לבד , אני תמיד איתך ,אל פחד , זה לא כזה מפחיד באמת כמו שזה מרגיש ואני יודעת שזה מרגיש כך , תאמיני לי שמתרגלים לזה די מהר ולפעמים אפילו מרגישים פתאום כזו הקלה שלא מבינים מאיפה זה בא , אז שחררי לאט ובבטחה ואת לא לבד חטולית
ליז יקרה אולי בהרגשה את לא כאן הרבה מתריד ומבלבל אך את תמיד איתנו... חלק מאיתנו... ולכן אין צורך כלל וכלל להתנצליות... תהליך טבעי שלא טיפול עצירה... חשבון נפש ובדיקה מאיפה...לאן... ומה עכשיו זה בסדר להיות שם... זה כואב קשה ומבלבל... אבל חלק מתהליך ואצלך נראה שהרבה.... ואולי זה אצלך גם תהליך? של ביקורת... חלילה שלא אעמוד במקום....? בהצלחה חזקי ואמצי אידה
פתאום השמים התבהרו, והכאב נעלם... לא יודעת לאן, אבל באופן מוזר וניפלא, נהיה טוב... הרבה יותר טוב ממה שהיה המון המון זמן. תודה לכלכן . אוהבת ומחבקת - ליז
