קרעים(טריגר)

שיר שכתבתי לפני חצי שנה בערך. בעיקר כדי לפרוק, ואחר כך יצא מזה גם שיר. יש לו גם לחן, רק שרוב הזמן אני לא מסוגלת לשיר אותו, גם לא רק לעצמי. כי הוא משחרר בכי, שזה דבר טוב, אבל לפעמים אני נבהלת מהבכי הזה, עד כמה שזה נשמע אידיוטי, אז מעדיפה בדרך כלל לא לשיר אותו. זה המילים של השיר, הוא נקרא "קרעים": קרעים, קרעים זה כבר לא אותו הגוף שהכרת קרוע לגזרים לקרעים בד ציור כבר לא אותו הבד מוכתם ונאבד בתוך המון אנשים צלקת מצולקת, משותקת, לא הולכת לשום מקום נכון שהיא מכוערת? אף אחד לא רוצה להיות עירום. לגעת, לדעת שזה יכול היה להיות אחרת ואפשר להרגיש...איך שהכל משתנה, הכל משתנה.. אתה רוצה או לא רוצה, זאת- צלקת מצולקת, משותקת, לא הולכת לשום מקום נכון שהיא מכוערת? אף אחד לא רוצה להיות עירום.

השיר שלך מדבר אותך - כואב אותך וקורע אותך לגזרים מרגישה מצולקת ומכוערת -הכאב שלך , את מרגישה עירומה וחשופה ואייך הכל משתנה , שום דבר כבר לא יכול לחזור להיות כמו שהיה כמו לפני מה שקרה מזדהה איתך לגמרי חטולית

מבינה בהחלט את הבכי הקורע שיוצא כשאת שרה על עצמך את המילים הקשות, העצובות, הכואבות הכל כך, אמיתיות ואוטנטיות - מחבקת ליז

שיר כל כך כואב הוא צועק את הכאב שלך הצלקות שבגופך ובנפשך לא ניתן להעלים אותך אך ניתן לרכך אותן עם השנים וצריך גם לתפור את הקרעים את הפצעים שעדיין נשארו פתוחים עבודה רבה ולא פשוטה בכלל...... אבל הגוף (שכולל בתוכו גם את הנפש) כבר ידע לרפא את עצמו עם העזרה הנכונה ככה אנחנו בנויים.....

שיר עצוב מרגש עם הרבה כאב זה טוב שאת יכולה לשחרר את המילים את הכאב בלשיר איתך אידה