מיאושת, הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני כבר לא מסוגלת אם הכל ............ יש לי תחושה שכבר כולם הרימו ידיים מימני. שוב ההרצאות והלימודים החלו ושוב פלשבקאים וסיוטים מטלטלים אתוי לכול כיוון ואני אמורה להיראות "נורמאלית"..... יש אין ספור מטלות ואני לא עומדת בלחץ...... ההרצאות של פסיכופתולגיה לנגזרותהים כללת תיאורי מיקרה של טראומה והיתאבדות ואני לא מסוגלת לשבת בהרצאה ולשמע את זה ביחוד שבוע אחרי שנסיתי להתאבד....מההרצאה הזאת ברחתי באמצאה לא היתי מסוגלת לשמוע יותר זה היה יותר מידי קרוב יותר מידי מזכיר לי.... יום לאחר מכאן היתי הרצאה אל עיניים ולפי רופא העיניים שלי יש בעיה ואני אומרה לראות טוב יותר (האמת חסרות עוד כמה בדיקות) ושוב לא יכולתי להקשיב להזה ופלשבקאים כל הזמן באמצא ההרצאה אל דברים מגעלים אני מגעילה שקרו לי שוב אותם מראות ושוב אותם דברים ואין לי לאן ללכת.... אחרי ההרצה הזאת והשבוע המטרוף הזה בין פלשבקאים לסיוטים תוך האין ספור דברים בלימודים שמזכרים לי ואני עוד צריכה להעמיד פרצוף של אדם "נורמאלי" ואני לא סתם חייזר מגעיל. ישבתי לאחר הררצאה בחדר שכבר היה ריק מסטודנטים ומאיש ישבתי ופרצתי בבכי כמו ילד קטן ואז בנסיון להרגיע את עצמי חתחתי כשראיתי שזה לא עוזר בלעתי מספר לא קטן של כדורים(לא רציתי למוות רק להירגעה אבל אולי זה מגיעה לי)... ושוב קצת הרבה זמן לאחר מכאן מיוון אני שונאת את המקום הזה היחס של יוצר שחולה בנפשו... הורי שרצו ללכת משם למה לאזזל הפסיכולוג התקשר וסיפר לאמי לא יודעת מה לעשות לא מסוגלת לסיבול את החיים האלה לעשות הצגה של "נורמאלית" ולתפקד כמו שצריך אני לא מסוגלת ובמקביל בכול הרצאה יש לי משהוא שמזכיר לי ואם לא הפשלבקים גם בהצאות שלא קשרות לתחום מזיכרים לי ... והלילה הלילה שלא ניגמר.. הצילו!!!!!! מה אפשר לעשות ????? ברגעים אלה רק המוות ניראה לי פיתרון וגם לשם אני לא מצלחיה להגיעה:(
אחת יקרה זה נשמע באמת מאוד לא פשוט להתמודד עם הלימודים האלה, שבלי הרף מזכירים לך את החוויות הקשות מהחיים שלך כשכמעט כל הרצאה מהווה עבורך טריגר ומצד שני, אולי זאת הזדמנות לעבד את הדברים מזווית אחרת, להבין יותר את עצמך ללמוד להתמודד עם העבר וההווה שלך, דרך החומר שאת לומדת אין ספק שזה קשה ומכאיב אבל לא ניתן להגיע למקום טוב יותר מבלי לעבור דרך הכאב הזה אז אני ממליצה לך להסתכל על הלימודים מזווית אחרת, לראות בהם משהו שתורם להחלמה שלך, משהו בונה ולא משהו הרסני שולחת לך חיבוק מחזק שחף
זה נשמע באמת מאוד קשה, לא כל כך יודעת איך אוכל לעזור לך נראה לי שההצעה של שחף טובה - תקשיבי לה היא גם מתמודדת עם מצבים דומים. ומה שחשוב זה שתוציאי לעצמך מהראש את חוויה הזו שאת לא נורמלית ברגע שתקבלי את העובדה שאלו נסיבות חייך (גם אם לא מבחירה- כאלו הם) ובהתאם לנסיבות, מה שעובר עליך הוא בהחלט נורמליץ הגוף והנפש מגיבים כמו שהם יודעים במצבים אלו... אז תשחררי את עצמך מהסטיגמות , תפרגני לעצמך את המצבים האלו את: הפחד, חוסר האונים, הכאב... רק אחרי שתקבלי שהם חלק מהתהליך תוכלי גם בהדרגה להשתחחר מהם. כל עוד את מנסה לכלא אותם זה רק יחריף. שולחת לך כוחות - ליז
אחת יקרה למה את לומדת קורס שכל כך קשה לך?? קורס חובה??? אני מציעה לך להיות קשובה לעצמך ולמה שקורה לך ולקחת קורס- חוג שמתאים לך ולא משהו שמפרק אותך... זה נשמע לי אכזרי ולא פר כלפייך, במצבך את מותחת את החבל...וחבל זה כואב לשמוע כמה זה קשה ....והורס אותך... חשבי על כך שוב מלבד זאת את יכולה לנסות להיות בשיעור עם אוזניות ומוזיקה מרגיעה. דואגת אידה
אחרי כל הדברים הנפלאים שכתבו לך נשאר לי רק לאחל לך שתחזיקי מעמד במה שבחרת ללמוד ואם זה למעלה מכוחותיך ,אולי כדאי באמת להחליף למשהו אחר חטולית
