מיאושת :(
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ניאססססס לי מהכול אני מנסה ל"תפקד" כמו שצירך לשמור אל מסגרת ללמוד (לא שזה הי מצליח) לדאוג ולהתאמן אל פסנתר וכינור כמה שיותר רק לא להרגיש..... רק לא לחשוב..... אבל זה מגעיה ושוב מגיעה ביום ובלילה אני כבר לא מסוגלת יותר..... שוב מגיעה למצב של לחתוך את עצמי כל יום שוב מגיעה לאלכהול וכדורי שינה פשוט נימעסססס נראה כבר שכלום לא עוזר.... סליחה מראש אם ההודע הזאת מדכאת מידי
אחת יקרה ראשית אין צורך להתנצל! מצטערת שכל כך קשה, נראה כי.... זה מציף ורודף אחרייך לא משנה מה את עושה.... את מנסה לברוח כל המן לתחמק להתעסק ושוב זה תופס אותך ואת לא יכולה פוגעת בעצמך... מה יקרה אם תפסיקי לברוח? את תעמדי ותסתכלי ממה את בורחת? אם תסתכלי לפחד הזה בעניים? אולי הפחד ממה שרודף אותך הוא זה שכל כך קשה???? לפעמים העצירה...יכולה לעזור? כדאי לעשות זאת לא לבד...עם תמיכה ולווי מה את חושבת? מחזקת אותך אידה
