חוויות מהסדנה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היום בסדנה פיסלתי את הרגשות שלי או יותר נכון רמות שונות של התחברות לרגש המשימה הייתה לעשות כדור ולעשות איזשהו מקום עבורו שבתוכו הוא יהיה מונח אז עשיתי כדור, משטח עגול עם גומה עבורו ו-4 קערות בגדלים שונים, שבעצם הם המכסים שהראשון מכסה את הכדור וכל השאר מתלבשים מעל אחד על השני הכדור זאת אני עם כל הרגשות שנמצאים בפנים המכסה הראשון, הפנימי ביותר, זאת הרמה הראשונית ביותר של הרגש כשמרגישים דרך הגוף. זה הבסיס שיכול בעצם גם להוות חלק מהרמה השניה והשלישית, אבל יכול לבוא גם בפני עצמו. המכסה השני זה כשאני מרגישה משהו, למשל כאב, כבר ברמה הנפשית ולא רק הגופנית, אבל עדיין לא יכולה להגיד מה בדיוק אני מרגישה, לא יכולה להגיד מה כואב. המכסה השלישי זה רגש שכבר אפשר לתת לו מילים, אפשר להסביר אותו, לתת לו היגיון והמכסה הרביעי זה כשנשארות רק המילים ואני מתנתקת מהרגשות ומה שעצוב הוא, זה שאני יכולה לשתף ברוב המקרים בעיקר כשאני נמצאת ברמה הרביעית, כלומר כשאני מנותקת מהרגש, יכולה להסביר מה הרגשתי קודם יש אנשים מסויימים או סיטואציות מסויימות ששם אני יכולה לשתף גם כשאני נמצאת ברמה השלישית, כשהרגש עדיין ישנו, וכשיש מילים שיכולים לבטא אותו וברמה השניה אני כבר לא יכולה לשתף, לפחות לא ברמה של להגיד מה אני מרגישה יכולה אולי לבטא את עצמי דרך האומנות - פיסול או שירים, אבל לא להגיד משהו מעבר לכך וברמה הראשונה רק הגוף הוא זה שמדבר. ועכשיו עצוב לי וקצת כואב לי, כי ההיזכרות בעבודה עם החימר מחברת אותי לרגשות, שתמיד משתוללים כשאני עובדת איתו.
קבלי חיבוק גם ממני.. מתארת לעצמי שמאוד קשה היה לעשות את זה.. ההרגשה שצפה פתאום.. מקווה שעכשיו את יותר טוב, בובה
נשמע מרתק ומרגש ו...קשה גם יחד.... עבודה מדהימה עשית... את מצילחה לבטא את עצמך בצורה חזקה ביותר... לא בוחלת ולא עוצרת... אומץ לגעת.. להתמודד כל הכבוד לך איתך אידה.
